כל מה שחשוב ויפה

ונציה

הנה תמצית החופשה שלי בוונציה: 40 תמונות צילמתי – 34 של המלון, 6 של ונציה. והנה, שוב אני מוצא את עצמי מספר איך מכל המקומות בעולם דווקא בוונציה מצאתי את המקום המושלם לחופשת בטן גב. טוב, אולי לא רק בטן גב, אבל אפילו אני לא דמיינתי את החופשה בוונציה כחופשה שתכלול רביצה בבריכה בשעות הצהרים הנעימות. אולי זה מה שקורה כשהנוף מהחדר במלון הוא מה ששאפשר לראות פה בתמונה למעלה, כשמזג האוויר פשוט מושלם, ושככה נראה המלון שבו אתה שוכן במשך חמישה ימים.

– – –

את הסיפור צריך להתחיל ממילאנו. כמו בכל שנה בשנים האחרונות העיתון שלח אותי גם השנה לסקר את שבוע העיצוב של מילאנו, האירוע הכי חשוב בעולם העיצוב. חמישה ימים שאתייחס אליהם בפוסט נפרד, לא קלים בכלל, שיניבו הרבה כתבות וראיונות – ולא שאני מתלונן, אבל המרדף אחר שלל האירועים והתצוגות כדי לנסות ולהבין מה מוצלח ומה פחות, מה שווה לזכור ומה חבל בכלל שהטרחתי את עצמי, מה לעשות מחר ומה אפשר עוד להספיק לדחוס היום – זה לא פשוט בכלל, שלא לומר די מתיש ומעייף.

כשנגמרו חמשת הימים במילאנו היו לי יומיים להעביר עד שהבן זוג יגיע לוונציה, אז לקחתי את הרכבת לרומא. כל כך הייתי מותש ממילאנו ומהמוני התיירים שגיליתי בעיר, כך שהסתובבתי בשקט בעיר הפסיכית הזו שבכל פינה שלה מסתתר עוד מבנה מונומנטאלי שממש כבר אי אפשר להחליט לאן עכשיו. ומכיוון שהיו לי רק יומיים עשיתי הכל באיזי יחסית, ואפילו חזרתי עם כתבה שתתפרסם בהמשך החודש (בלי נדר) במוסף.

רק אז הגיעה וונציה. הפעם האחרונה (והראשונה) שהייתי בוונציה הייתה בגיל 18, קצת לפני הצבא, עם עוד ארבעה חברים כחלק מטיול באירופה לפני הצבא. אני לא זוכר מהביקור ההוא כלום, מלבד יום אחד שבו התעוררנו בשבע וחצי בבוקר לצליליה של אזעקה עולה ויורדת. הסתבר שכשהמים בתעלות עולים על גדותיהן מושמעת אזעקה. לא ייחסנו לכך חשיבות עד שיצאנו החוצה וגילינו שאכן כל הסמטאות מוצפות במים ושהתושבים המקומיים המורגלים בכך מיקמו רמפות מוגבהות שאיפשרו ללכת ולהתרטב פחות מהצפוי, אם כי בשלב מסוים זה לא באמת עזר, גם כי ירד גשם. חוץ מהיום הזה, שגם ממנו אין לי יותר מדי זכרון ממשי אלא יותר סיפורים שאני זוכר, לא זכרתי כלום מהעיר.

הפעם הגעתי לוונציה ברכבת מרומא וכבר שיוצאים מתחנת הרכבת התחושה היא כאילו הגעת לסט של סרט. המון אנשים – רובם תיירים כמובן, ממש כמוך – תעלות, סירות בכל מיני גדלים וצורות, בתים ישנים ומיליון קתדרלות. הבן זוג הגיע משדה התעופה כמה דקות אחרי ושמנו פעמינו למלון סן קלמנטה שמצאנו באינטרנט, מלון שנמצא על אי קטן מרחק 12 דקות בשאטל מככר סאן מרקו, כל האי זה רק המלון. כמעט כולם הזהירו אותנו לא לקחת מלון מחוץ לוונציה, אבל אני חייב להגיד שזה היה הדבר הכי חכם שעשינו. אמנם וונציה מאד רומנטית ומאד מקסימה, אבל אחרי שיט של 12 דקות בסירה – עניין משובב נפש לכשעצמו – להגיע למקום השקט והנפלא הזה שלרגע היה אפשר להתבלבל ולחשוב שהוא בקריביים, ושמסתובבות בו ארנבות נחמדות במדשאות הרחבות – היה אחת ההחלטות המוצלחות בכל הקשור לחופשה הזו.

וככה יצא שקצת טיילנו בוונציה, הרבה נחנו, עוד קצת טיילנו, אכלנו טוב, ובאופן די מוזר זו הייתה אחת החופשות היותר מוצלחות שלנו. קראתי עכשיו שוב פעם את מה שכתבתי אחרי החופשה ההיא במרוקו, על השוק במרקש, וראיתי שגם שם השתמשתי במטפורת הסט של צילומי סרט. כתבתי שיש משהו כל כך אינטנסיבי במקום הזה שגרם לי להרגיש כאילו אני ניצב בסרט רב משתתפים שבו בכל רגע יצעק הבמאי קאט ויפרקו את התפאורה, כאילו כל השוק והככר נראים כמו שאנחנו מדמיינם שהם צריכים להיראות ולא כמו שהם ״באמת״. ובאופן לא מפתיע, וונציה עוררה את אותן התחושות.

לפי כל מה שקראתי העתיד לא נוצר בחובו הבטחות גדולות לוונציה, ששוקעת לאיטה במים. אם לא אכפת לכם מהמוני התיירים ואתם מוכנים להתמסר לעיר המשונה הזו, על שלל תעלותיה והסירות ששטות בה, מסתבר שחודש אפריל הוא מועד לא רע בכלל לבקר בה. אל תשכחו רק את האי הקטן ששוכן מחוץ להמולה, לא תצטערו.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. כנרת

    מה שאני אוהבת אצלך, זה היכולת לצלם ארבעים תמונות במקום כמו ונציה; אוצרות רגעים בטוחה וחכמה, נטולת חרדה.

    1. יובל

      "נטולת חרדה" – אהבתי. אבל ברצינות – היא באמת יפה ונציה, אבל לא היה מקום אחד שלא הרגשתי שצילמו אותו כבר מיליון פעמים ושאם אני רק רוצה הכל נמצא במרחק קליק אחד

  2. ורדית

    זה מצחיק, כי ונציה שלי היא תמיד (ועוד חודש שוב) כמו מילאנו שלך – חמישה ימים של ריצה מטורפת אחרי תערוכות, אירועים, ירידים וראיונות. לא, לא מתלוננת בכלל, אבל ממש קשה לי לדמיין אותה כמקום נינוח.

    1. יובל

      באמת מצחיק, לא חשבתי על זה ככה. ולא שוונציה בתקופה שבה אין ביאנלה היא מקום נינוח, אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה אני כל כך מרוצה מהמלון ומהאופי שבו הצלחתי להעביר את החופשה הזו

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden