ארנב זעוף פנים

הבוקר התפרסם ראיון שערכתי עם קרני ושאול, צמד בימאים ישראלי שפועלים יחד באנגליה מאז 2005. שניה לפני שנדבר קצת על מה הם עושים, בא לי להתחיל דווקא בתמונה המעולה שצילם דודו בכר, והופיעה היום על השער של גלריה. מעבר לכך שהיא מושכת את העין, היא לגמרי מצליחה להעביר את החוויה שהייתה לי עם השניים בזמן הראיון. קרני היא הקופצנית, זו שמספיק להגיד לה שלום וכעבור שעתיים היא כבר הספיקה לספר על כל מה שרציתי לשאול והרבה יותר מזה, ואילו שאול הוא השקט יותר, אבל לא מסוג המבוגר האחראי והרציני. יש בו איזשהו ניצוץ ממזרי שבא לידי ביטוי בסרטים שהם עושים.

אחד הסרטים שיוקרנו במפגש הוא Flytopia, סרט בן 20 דקות המבוסס על סיפור קצר של הסופר הבריטי ויל סלף, המתאר את תהליך קריסתו הפיסית והמנטלית של סופר צעיר שעובד בביתו, ומוכרע על ידי נחילי זבובים שפולשים אליו. אני לא חובב גדול של סרטי אימה אבל יש בפלייטופיה משהו מרשים ויוצא דופן, למרות שכמו סרטי אימה רבים אחרים, הוא עוסק במאבק הוותיק שבין טבע לתרבות, ובמובן מסוים גם במאבק שבין כוח היצירה הגברי לבין כוח נשי אפל ומאיים, המזוהה עם חומריות, יצריות וטבע חסר שליטה.

הסרט מעגן את הפרנויה הגברית הזו במסגרת סיפור של מערכת יחסים זוגית, שבה הנוכחות הנשית מאיימת על הגבר היוצר: ג’וי, האשה – שלא מוטרדת כלל מנוכחות הזבובים בבית – היא המקור להתפרצות הפסיכוטית של בן-זוגה. בהזיותיו, הזבובים בוקעים מתוך איבר המין שלה ומאיימים להטביע ולהטריף אותו. גם המשא-ומתן של הסופר הצעיר עם הזבובים בבית נהפך לתובעני יותר ויותר, ו”האוטופיה הזבובית” יכולה להסתיים רק במעשה של אלימות, שבה הגבר הנואש מבקש להרוס את כוחות הטבע שמאיימים עליו ועל יצירתו, ואת מקורם.

ואם יש מקום שבו צריך לראות את הסרט זה על מסך גדול ובחושך. מחר (יום רביעי ה-2/1) זה אפילו אפשרי: בשבע וחצי בערב תתקיים בסינמטק תל אביב הקרנה של הסרטים שלהם שבסיומה ישוחחו עם המאייר והאנימטור דוד פולונסקי ונראה לי שלא כדאי לפספס. אם אתם שוקלים בכל זאת אם כן או לא, אני ממליץ לקרוא את כל הראיון, אני חושב שיצא מאד מעניין, לא רק למי שעוסק בקולנוע אלא לכל מי שעוסק בתרבות חזותית.

והארנב הזעוף? הוא קודם כל קשור לעניין שיש להם בחיות: הזבובים ב-“Flytopia”, העש והעכביש בפרסומת לרדיו הדיגיטלי של הבי-בי-סי, הסוס בקליפ של מייק פלווס, ועוד. ובאופן ספציפי יותר, זה השם שתחתיו הם פועלים, “Sulky Bunny”. ההסבר לשם שסיפקה אריאלי היה ש”אנחנו עושים יצירה חזותית קצת כיפית, קצת מלנכולית וקצת דכאונית. בשלב מסוים אפילו היה לנו לוגו של שפן שמחזיק שוטגאן”. לוגו של שפן עם שוטגאן: הנה משהו שהייתי שמח לראות.