כל מה שחשוב ויפה

איור עכשיו. מפגש 23: יאנה בוקלר

בניגוד למסלול ההכשרה הסטנדרטי של מאיירים בשנים האחרונות, שעובר בדרך כלל במחלקות לתקשורת חזותית באקדמיות לעיצוב בישראל, יאנה בוקלר למדה אמנות פלסטית באקדמיה לאמנויות ברומא. בוקלר, בת 34, שמלמדת איור במחלקה לתקשורת חזותית במנשר, איירה בחמש השנים האחרונות יותר מ-10 ספרים ילדים. הספר הראשון, "ז׳וז׳ו ומומו" מאת רונית חכם, יצא לאור בהוצאת ספרית הפועלים בשנת 2007. האחרון (לבינתיים), "חגיגה מתחת לארון" מאת עדנה קרמר, יצא לאור בסוף 2012, גם הוא בהוצאת ספרית הפועלים.

ybukler1

"באיטליה נחשפתי לעולם האיור ולתערוכות הבינלאומיות בנושא. מאז שחזרתי לארץ אני נוסעת בכל שנה, בדרך כלל לתערוכת האיור של ספרי ילדים בבולוניה. שם אפשר לראות את כל האיור האירופאי, הקוריאני והיפני שמשום מה לא מגיע לארץ, רק בטפטופים. הרבה יותר זול להביא ספרים מחו"ל לכן המו"לים קונים את זכויות היוצרים ורק ככה נכנס חומר חדש. זה מרענן את השוק, פותח את העיניים. זה חושף גם את המו"לים וגם את המאיירים לסגנונות שונים, גם אם קצת מוגבלים ומסחרים. לצערי יש הרבה דברים טובים שיוצאים בחו"ל שלא מגיעים לארץ.

"זו אמנות קונספטואלית לכל דבר. מאיירים בארצות האלו עושים תערוכות גדולות, כותבים עליהם כתבות גדולות, מטיסים אותם לכל העולם להרצות. יש כמובן גם את האיור המסחרי אבל ההוצאות לאור מתייחסות אליו ברצינות, כמו אל המוזיאון הראשון שילדים מבקרים בו, וזה בא ממקום של חינוך, לא להציג רק כיוון אחד אלא להראות שאפשר להסתכל על העולם בכל מיני גישות".

 ybukler4

"המחשב הוא כמו יד, בעיני הוא כלי. אני לא חושבת שיותר קל לצייר במחשב, זה פשוט עוד כלי כמו עיפרון, צבע או מכחול שצריך לדעת להשתמש בו. למישהו קל יותר מחשב, למישהו אחר קל יותר תחריט, למישהו שלישי קל יותר צבע מים. ברור שיש את העולם הדיגיטלי עם האפליקציות ומשחקי המחשב שהחבר'ה הצעירים נולדו לתוכו אבל זו לא האופציה היחידה לאיור. יש את אלו שחושבים שאנחנו הולכים רק לשם, למחשב, אבל אם אני מסתכלת על מה שקורה באירופה זה ממש לא נכון. המחשב היה קיים גם לפני עשר שנים, ובכך מקרה לא צריך להגביל רק לאופציה אחת.

"המחשב חושף את הסטודנטים ליותר דברים שקורים בחו"ל, והרבה מהחו"ל הזה נכנס לאיור המקומי ומשפיע על הסגנון. אפשר לראות בספרי הילדים השפעות רבות של מאיירים בינלאומיים ולפעמים זה אפילו מפריע שהסגנון משתלט, אבל לרוב זה טוב כי זה מטפטף. סך הכל זה פותח אותנו. במקום לנסוע בכל שנה הדברים מגיעים לכאן, זה יותר טוב. מאיירים שפעם רק אני הייתי יודעת עליהם כי גרתי בחו"ל, פתאום אני רואה שגם אנשים אחרים מכירים אותם. זה טוב.

"יש לי חברים טובים, מאיירים אירנים, והדרך היחידה שלנו לתקשר היא דרך המחשב בפייסבוק. גם העולם שלהם מאד מוגבל וזו האופציה היחידה גם שלהם לראות מה קורה בחו"ל ולהיחשף. ככלל האירנים מאד מובילים בתחום האיור הבינלאומי. אם תסתכל על הדברים שלהם גם שם יש מי שמשתמש במחשב ומי שמאייר ידנית. בדיוק חזרתי מהפסטיבל האחרון בבולוניה. יש רטרו מאד חזק לשנות ה-70 ומגמה מאד בולטת של ספרי פופאפ. אני מניחה שזו תגובה לעידן הדיגיטלי, לספר המודפס שנלחם על חייו, אבל זו תחרות בריאה".

ybukler5

"אני מאיירת רק ידנית, בטכניקה משולבת של אקריליק, גואש, עפרונות צבעונים, קולאז׳, הכל; אני כל הזמן בחיפוש. אני לא שוללת לעבוד במחשב באיורים שלי אבל בינתיים אני אוהבת את זה כמו שזה, אני נהנית מהציור, מהמגע, מהאפשרות לטעות. לפעמים ה'אנדו' שהמחשב מאפשר קצת מחבל בתוצאה הסופית. היום, אם אני טועה, אני מתחילה מחדש ובכל פעם שאני עושה עוד גרסה אני קצת משתנה, מחפשת, מגיעה לתוצאה קצת אחרת. אולי אני אולד פאשן, אני מעדיפה לעשות 1,000 פעמים את האיור שישתנה בכל פעם, שבכל פעם אני מגלה עוד משהו. ככה אני גם כל הזמן מתפתחת, אני חייבת את זה לעצמי".

ybukler6

"המאיירים המובילים בספרד וצרפת, אלו שמקבלים את הפרסים באירופה, זה חבר'ה בני 20 ומשהו. הם הרבה יותר מתוחכמים מהמורים שלהם, זה סוג של מאיירים שלא צריכים אפילו מורה. כולם איכשהו מושפעים מהם. אני רואה מה הם מפרסמים: הם כל הזמן מוצאים איזו טכניקה חדשה. גם כשאתה חושב שהכל נגמר והמציאו הכל, באים חבר'ה כאלו בני 20, סופר מוכשים, ומוצאים טכניקה ידנית מדהימה, לפעמים בשילוב עם מחשב ולפעמים לא.

ybukler3

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה איור עכשיו שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden