כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

איור עכשיו. מפגש 36: מירב שחם

הפעם הראשונה שנתקלתי בעבודות של מירב שחם היה כשראיינתי למוסף הארץ את בן הזוג שלה, יהוא ירון (הכה מוכשר שהוציא ממש לא מזמן אלבום חדש פשוט מ ע ו ל ה, ובהזדמנות אולי אני אגיד משהו דווקא על המילים של השירים). שחם עיצבה את עטיפת אלבום הבכורה של ירון (וגם את הנוכחי) והתייחסתי לכך בכתבה. לאחר מכן פרסמתי פוסט אורח על העטיפה בסיפור כיסוי, וגם בבלוג הראיתי סקיצות שלא הופיעו במקומות אחרים. לפני שנתיים היא השתתפה בפרויקט אחר שיזמתי סביב הספר של נפתלי יבין שהתפרסם גם הוא במוסף הארץ.

שחם, בת 34, היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ויצו חיפה (2006). עד לפני תשעה חודשים (אז יצאה לחופשת לידה) היא עבדה כמעצבת פרומואים ב"רשת". במקביל הייתה מעורבת במגוון פרויקטים עצמאיים, רבים מהם קשורים למוזיקה, כמו עיצוב לאינדינגב (הכרזה שמופיעה פה למטה בפרסום בכורה!), עטיפות לדיסקים לדני סנדרסון, מרינה מקסימיליאן בלומין, קטב מרירי ועוד ועוד; ואם זה לא מספיק היא מלמדת במחלקות לתקשורת חזותית בוויצו חיפה ובמכון טכנולוגי חולון.

mshaham

"לפני שלמדתי עיצוב ניגנתי חליל צד ורק מתוך נסיון להוכיח לעצמי משהו עשיתי את הבחינות והתקבלתי לרימון. רק אז הבנתי שזה לא אתגר מבחינתי ושפחות מושך אותי להתעסק עם זה ביום יום. בלי שום רקע בעיצוב או אמנות (הייתי פריקית של זבל, יד שניה, דברים ישנים) התחלתי לצייר. הלכתי לעשות תיק עבודות בוויצו ומשם זה התגלגל. אחרי הלימודים התחלתי לעבוד בפלייגראונד. מאד נהניתי מזה, מהשילוב של מוזיקה, אנימציה ואיור, שילוב שעד היום אני מתחברת אליו. בסוף הגעתי לרשת ובמקביל עשיתי תמיד הרבה פרויקטים אישיים: עטיפות לדיסקים, קליפים באנימציה, תערוכות שהשתתפתי בהן, פצ׳ה קוצ׳ה ועוד".

INDNEGEV_2013_for-yuval

"נקודת המוצא שלי היא שאני לא מאיירת, אני לא יודעת לצייר, ואני לא יודעת לצייר כבקשתך. זה אולי הכי מגדיר את העבודות שלי. בתוך זה יש לי את טכניקת הקולאז׳ שמעניקה לי המון מבחר וחופש שאולי היד שלי לא הייתה יכולה להגשים. בנוסף יש את הדיו, טכניקה שיש בה המון מקריות ואיתה אני מרגישה שזה אני פרופר, אין פה מישהו שאני עושה משהו בשבילו, זה הכל בשבילי. זה משהו שאני אולי יכולה לקרוא לו יותר האמנות שלי".

ksamim01

"אני חושבת שאנחנו ברי מזל שאנחנו חיים בעידן הדיגיטלי ושיש לנו את הכלים שהוא מספק, שבאמת נותנים לך מגוון מאד רחב של אפשרויות כמו גם את היכולת לטעות. כמו כל כלי זה כלי שאתה צריך לדעת להשתמש בו, אתה חייב להבין את היתרונות והחסרונות שלו. מבחינתי יתרון זה שאני יכולה לפתוח 100 אימג׳ים בפוטושופ, לבחור את מה שאני רוצה ולעשות מזה משהו חדש. החיסרון אולי הוא עיבוד יתר, הדברים בקלות יכולים לקבל טיפול מוגזם מדי ואז להיראות כמו משהו מאד טכני שמאבד את הנשמה שלו. אני כל הזמן מנסה לחפש את הקו הדק שעובר בין השניים וכל הזמן מנסה לתת את התחושה הידנית בתוך הדימוי, גם אם הוא הורכב באמצעים דיגיטליים. מהבחינה הזו מספיק שאני אסרוק טיפוגרפיה שעשיתי בעזרת דיו, אקריליק או שמן בשביל ליצור את התחושה שעדין מדובר בקראפט".

YEHU_first01

"יש משהו בתוצרים של העידן דיגיטלי, וזו אולי תפיסה מיושנת, שמרגישים שזה נעשה בהנף יד. משהו שהוא קצת יותר אוטומטי, משהו שאתה יכול לעשות תוך כדי עשייה של עוד דברים. כאילו אתה יכול לדבר בטלפון ובאמצע לעבוד על הקובץ. זה מרגיש כמו מין תחנה משרדית כזאת. כשאתה עושה משהו ביד יש את התחושה האישית שמישהו נתן את עצמו, ויש את החד פעמיות הזאת שאף אחד לא יכול לשכפל את זה, לא יכול לתקן את זה, למחוק, ליישר את הקו. יצאת מהקווים, יצא לך עקום, התלכלך לך הנייר, כל הדברם האלו מקסימים אותי באופן אישי".

NAFTALY

"אני מאד חסרת סבלנות. לדוגמה, אני לוקחת נייר ועושה עבודה לעצמי, אני עושה את מה שיש לי לעשות בו ותוך עשר דקות – רבע שעה אני כבר משתעממת וצריכה לעבור לדבר הבא. ניסיתי לעשות משהו, לא הלך לי, פיציתי בזה שאני מנקה על זה את המכחול, עושה עוד כמה קווים וזה איור חדש מבחינתי. כל הדברים האלו לא יכולים לעבוד במחשב. לא יעזור כלום. במחשב יש תחושה של רשימת מכולת. אוקי, אני צריך לבנות דימוי, לייצר טיפוגרפיה, לייצר טקסט רץ. נקח מפה, משם, מזה, יש לי רקע, הכל שכבות שאתה צריך לסיים. כשאתה עובד ידנית זה לא ככה".

MALKAT-AMBATIA

פוסט זה פורסם כחלק מהמחקר לקראת התערוכה איור עכשיו שעתידה להתקיים בבית האמנים בתל אביב בשנת 2014. בלינק אפשר למצוא את כל הפוסטים שהתפרסמו עד כה בנושא.

01-copy

2 תגובות על הכתבה

  1. טרי שרויאר

    מדהימה

  2. יאיר

    מוכשרת ומרגשת. הלוואי שנראה עוד מלא עבודות שלה במון מקומות, כולנו נרוויח

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden