כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

גו גלובל 2014: הדר תדהר

בחודש מרץ יצא לדרך בשנקר אחד הפרויקטים המעניינים והחשובים שנתקלתי בהם בזמן האחרון – גו גלובל 2014 ישראל פלסטין. במסגרת הפרויקט יצאו קבוצות מעורבות של סטודנטים מתחומי העיצוב וההנדסה השונים – מהרויאל קולג׳ ומשנקר – לנגב, לצפון הארץ ולגדה המערבית, על מנת לסייע לאומני מלאכת היד המקומיים בפיתוח פתרונות מעשיים לקידום היצירה המסורתית שלהם.

במהלך הפרויקט פרסמתי שני ראיונות. הראשון עם מירב פרץ, שמנהלת את הפרויקט מבחינה אקדמית מטעם שנקר; השני עם מירב פרץ ועידית ברק, אחת המנחות מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. ראיונות אלו פורסמו תוך כדי הפרויקט. חשבתי שיהיה מעניין לדבר גם עם כמה מהסטודנטים שלקחו בו חלק, ולשמוע מהם מה הם חשבו על הפרויקט לפני שהוא קרה, מה החוויה שעברה עליהם תוך כדי, ובמבט לאחור מה הפרויקט נתן להם.

מי:

הדר תדהר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנה ד׳. בדיוק עומד לסיים פרק מרכזי בחיי של כשמונה שנות אקדמיה שבהן למדתי עיצוב, חינוך ופוליטיקה, ובעיקר להכיר את עצמי. נשוי באושר עילאי לענבל, שותפתי למסע. אוהב את החיים בקצב גבוהה ודואג תמיד להישאר עסוק כי יש הרבה דברים להספיק.

לפני:

כששמעתי שהתקבלתי לפרויקט התלהבתי משינוי האווירה ומהאפשרות לעשות משהו מחובר ומוחשי יותר לעולם האמיתי, מעבר לעוד קונספט כמו ברוב הלימודים ועוד בשיתוף עם סטודנטים מח"ול, שזה בכלל הישג מבחינתי. מאוד שימחה אותי הידיעה כי שיתוף הפעולה יהיה עם קבוצות מוחלשות בחברה שלנו מכיוון שרוב הזמן קבוצות אלו הן מחוץ למשחק של התרבות המערבית בכלל, ועיצוב נעדר מאוכלוסיות אילו כפרדיגמה אקדמית בפרט.

תוך כדי:

הביקורים בלקייה היו שיעורים טובים לחיים. נוצר חיבור עם תעשייה אמיתית שמייצרת מוצר איכותי ולראות אותה על קשייה וסדר יומה היה מרתק. בעיקר אני זוכר עד עכשיו את ההרגשה המוזרה, אך כל כך מוכרת, בעת הכניסה לאוהל האירוח שלהן. בין רגע כל גופך אומר לך שהוא מרגיש כאן טוב והחושים חווים אינפורמציה רגשית, מוחשית וחזותית שמאוד שונה מהיום יום. המנחה שלנו בקבוצה היה אורי צייג, שהיה גם מתווך תרבותי שידע לחבר אותנו לעשייה ולמקום במישור האנושי והמקצועי.

בשיחות הראשונות שלנו כקבוצה היה ניתן לחוש בכוח המתפרץ של הישראלים שמיד חווים את דעתם, ומנגד ניתן היה לראות את האירופאים וחבריהם שמחכים לתורם ומנהלים שיח מנומס. חששתי שזה יכול להוות בעיה בקשר התרבותי בינינו והיה לי חשוב שירגישו בנוח. כעבור ימים ספורים דעתי התהפכה: הופתעתי לראות סטודנטים אירופאים, בוגרים ואינטליגנטים שבמהלך אותו דיון על העלאת רעיונות מהנהנים ומסכימים עם הנאמר ויום למחרת בפרזנטציה מול כולם, בלי בושה, מציגים את רעיונותיהם כמרכזיים ואילו את הרעיונות שלנו דוחקים לסוף הרשימה. כאן התחלתי להבין עם מי יש לי עסק ושנימוס ואיפוק הם לא תמיד דבר חיובי כמו שאוהבים להציג את ידידנו משכבר הימים, המערבים הנאורים.

hadartidhar---lakiya

אחרי:

כאשר מתעסקים עם המציאות ונוגעים בפרטים ניתן לחוות דעת יותר מעמיקה עליה, ולכן המודעות שלי התפתחה מאוד בזכות הפרויקט הזה. ברור שאנו כסטודנטים קיבלנו הרבה מעבר למה שהמקומיות קיבלו מכיוון שבראש ובראשונה הפרויקט הוא אקדמי והתוצאות הן בהתאם. שלושה שבועות הם פרק זמן קצר מידי, לטעמי, להכיל כל כך הרבה תרבויות ודיסציפלינות שונות. היה צריך לשים דגש יותר על הדיון התרבותי וההכרות בין שלוש הקבוצות (תעשייה, שנקר, IDE) מכיוון שאני חושב שזה המפתח האמיתי להצלחה. בלי הרובד התרבותי ביצירה העיצוב נשאר רק מעל פני השטח.

חבל שאנחנו צריכים שיגיעו אלינו סטודנטים מאנגליה להראות לנו מה נמצא בחצר האחורית במדינה שלנו, כי את האמת שקשה לנו להתמודד עם זה, לא רק למנהיגנו. זה סוג של פרויקט שמחבר אותך ללוקלי מעבר לגלובלי. לא צריך לשוט ברחבי גוגל או כדור הארץ על מנת להכיר דרכי חשיבה, סגנונות התייחסות לחיים ותרבויות שונות. יש לנו הרבה עושר תרבותי באזור שכדאי מאוד להכיר בו ואותו. האקדמיה חייבת להיות מחוברת יותר לתוצר ולמסורת המקומיים ולא להיות מנותקת מההוויה הגיאוגרפית תרבותית כי כאן קיימת ההזדמנות להרכיב את המסורת שממנה תבנה זהותנו כמעצבים ישראליים.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden