היחס בין הטכני לאמנות התחיל לגדול לטובת הטכני, והתחלתי להרגיש שמשהו חסר לי

לא פעם סיפרתי איך אנשים שהתחילו בתחום אחד ועברו לתחום אחר מעניינים אותי במיוחד. זה המקרה גם עם חגית קולב, שלמדה אדריכלות, אבל בשלב כלשהו בעבודה הרגישה שזה לא זה ועברה לתחום הצורפות. כל זה קרה ממש לא מזמן, ולמרות שהיא רק בראשית דרכה כצורפת, ביקשתי ממנה שתספר על הסיבות למעבר, על ההשראה שהיא מקבלת מהאדריכלות לצורפות ועל התוכניות לעתיד.

הי חגית

הי יובל

בוקר טוב. מה שלומך?

הכל טוב, מרגיש כבר צהרים…

את מאלו שמתחילות את היום מוקדם?

מרגע שהילדים במסגרות שעון החול מתהפך, ואני במרוץ להספיק כמה שיותר עד לשעת האיסוף

כן… אז בואי ניגש לתכל׳ס. את בכלל אדריכלית. נכון?

נכון, למדתי ארכיטקטורה בבצלאל

מתי זה קרה? ולמה הלכת ללמוד אדריכלות?

למדתי בשנים 2002-2007. לקראת סוף השירות הצבאי התחלתי לחשוב מה נראה לי שיתאים לי ללמוד, ולמרות שלא היה לי כל רקע מקדים, השילוב בין יצירה ופרקטיקה נראה לי כבא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באדריכלות. במילים אחרות, תחושת בטן שלחה אותי לתחום הזה

ואיך היו הלימודים?

מדהימים, ומאתגרים, הרגשתי שהכנפיים שלי מתחילות לצמוח, וככל שעובר הזמן אני ממשיכה לגלות עוד מתנות שקיבלתי מתהליך הזה

אז מה קרה שעברת לצורפות?

עוד משלב הלימודים התעניינתי בקנה מידה גדול, תכנון עירוני, ובמקביל לסיום הלימודים התחלנו לבנות את הקן המשפחתי. עבדתי במשרדים ביניהם אחד שאהבתי במיוחד, ולמרות זאת התחלתי להרגיש את הפער הגדל בין הלימודים לחיים האמיתיים, היחס בין הטכני לאמנות התחיל לגדול לטובת הטכני, והתחלתי להרגיש שמשהו חסר לי. אז התחלתי לעשות תכשיטים ואקססוריז במקביל לעבודה הרגילה, ועוד לא הייתי סגורה מה אני עושה ולמה

מאיפה זה הגיע? יש לך רקע כלשהו בצורפות?

זה היה כחלק מתהליך של חיפוש פנימי להבין למה אני מרגישה שאני ליד ולא בתוך הדבר עצמו, בלימודים מעולם לא חשבתי על צורפות, אם כבר לקחתי קורסים במחלקות אחרות, זה היה בקולנוע ועיצוב תעשייתי.

לפני כשנה וחצי עמדתי בצומת וכבר שקלתי לחפש עבודה כאדריכלית (באמצע עברתי דירות) ומשהו בפנים לא היה שקט, ידעתי תמיד שאני רוצה להיות עצמאית וכאדריכלית הייתי חייבת להיות שכירה עוד כמה שנים טובות לפני שהייתי לוקחת על עצמי פרוייקטים משמעותיים. במקביל חיפשתי חומר שאני אתחבר אליו ברמה הרעיונית, וכך התחלתי לחשוב על מתכות, וברגע שזה הסתדר לי בראש, כבר חשבתי על קולקציות שלמות, אבל לא היה לי שום רקע בצורפות.

פניתי לאומן מדהים ואדם מדהים בשם אמיתי קו – מורה לשעבר בבצלאל, שפתח בית ספר לצורפות בסטודיו שלו באותה שנה. התחלתי להגיע אליו עם שרטוטים אדריכליים לתכשיטים ובקשתי שילמד אותי צורפות תוך כדי בניית הקולקציה שלי, וכך במהלך שנה, למדתי ותוך כדי זה הקמתי את העסק

אז היום כששואלים אותך מה את עושה מה את עונה?

אני סכיזופרנית. אני יותר שנים אדריכלית וכיום בעיקר צורפת, אני חושבת שהכי נכון יהיה להגיד גם וגם, כי שפת האם העיצובית שלי לעולם תהיה אדריכלית, כמו גם דרך המחשבה והתכנים שאני עוסקת בהם למרות שהמדיום העיקרי שאני יוצרת בו היום שייך לעולם הצורפות

את חושבת שרואים מהתכשיטים שלך שאדריכלית עשתה אותם? אולי תגידי בהזדמנות גם כמה מילים על תהליך היצירה שלך

אחת התגובות השכיחות שאני מקבלת מהלקוחות היא שכן, רואים את המפגש הן בגאומטריה והן במכניקה ובנושאים. לגבי תהליך היצירה, בדרך כלל אני מתחילה מרעיון, נושא שמעניין אותי לחקור, וכמו שהייתי כאדריכלית – חושבת על פרופורציה, חלל, תנועה – גם עכשיו התהליך דומה. ההבדל הוא בהתייחסות לאדם, שתמיד הוא במרכז המחשבה והיצירה. אם בעבר כאדריכלית האדם חי במרחב, היום הוא, או יותר נכון היא עונדת את היצירה. חשוב לי תמיד שיהיה נוח ואני מתייחסת לזה כאמנות לבישה

ובינתיים רק מתכות?

בינתיים כן, אני מתחילה לחשוב על שילוב של אבנים וחומרים נוספים, אבל מחפשת איך לשמור על הקו הנקי והמינימליסטי, תוך כדי חיפוש ונסיון לחדש ולהפתיע

כשאת מסתכלת על סצינת הצורפות המקומית, עם מה את מזדהה ובמה נראה לך שאת שונה – אם בגלל הגיל, השלב בחיים, המקצוע וכן הלאה?

אני חושבת שיש צורפים מדהימים סביבי, ובמקביל מרגישה שהמסלול שלי מאפשר הסתכלות במבט אחר. אני הגעתי מהמאקרו למיקרו, מבינוי ערים לצ׳ופצ׳יק של הטבעת, ואני חושבת שהמחקר של אותו נושא ממבט כמעט הפוך יוצר חיבורים שפותחים את המחשבה. אני מרגישה שהגעתי לשלב שבו יש לי את האומץ לחקור נושאים נוספים (כמו רוחניות, נשיות וכו’) שבעבר לא הייתי בשלה להתעסק איתם, ואני מקווה שגם הם יבואו לידי ביטוי בקולקציות נוספות

איך הולך בינתיים? מי הלקוחות שלך? מהארץ? מהעולם? כי ראיתי שיש לך דף באטסי

כרגע יש לי מספר חנויות אונליין, באטסי, ביו בוטיק שופ, וגם באתר שלי. התכשיטים גם נמצאים במרכז הבאוהוס בת״א ובמוזיאון ווייט בוקס בבייג׳ין הלקוחות שלי הם גם מהארץ (מגיעים מפה לאוזן), אבל יותר מחו״ל

וואלה. איך את מסבירה את זה?

אני לא בטוחה שיש לי את התשובה למען האמת, אולי בגלל טווח המחירים, או שהם תכשיטים דומיננטיים, מתאימים ללבוש פחות יומיומי, יותר מתוקתק, אני צריכה לחקור את זה…

מה הלאה אם כך? מה התוכניות לתקופה הקרובה?

כרגע השאיפה להתאים בין הקצב של הרעיונות שלי, לזה של הידיים.אני מרגישה שעוד לא התחלתי להוציא את כל מה שמבעבע בפנים, אני עובדת על מספר פרויקטים בתחום היודאיקה, ועל תכשיטים חדשים, אני בקשר עם מספר מוזיאונים ומקווה לשתף איתם פעולה (אם ייסגר משהו אני אעדכן), ובגדול התוכניות הן ליצור, לחקור ולא לעצור!!!

יפה מאד! משהו נוסף להגיד לפני שמסיימים?

אני עובדת על לפצח את הנוסחה המנצחת בשילוב בין אימהות, זוגיות וקריירה. אני מאמינה שאמצא אותה ובבוא היום אשמח לחלוק את הבשורה. כרגע אני מג’נגלת את עצמי לדעת, אבל גם ממש נהנית