קיימות בראיה כוללת

בסוף 2014 יצא לאור הספר קיימות בראיה כוללת בעריכתה של האדריכלית תגית כלימור. הספר, המרכז מבחר עבודות במסגרת התואר הראשון והשני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ומאמרים פרי עטה של כלימור, הוא חלק מתהליך מתמשך להנגשת נושא הקיימות. היזמה נוצרה מתוך הכרת ערך הרחבת השיח הסביבתי ומהרצון להאיר ולהדגיש את חשיבות הקיימות כגישה כוללת.

הספר בנוי מארבעה שערים, הבוחנים את הנושא מנקודות מבט שונות ובקנה מידה שונה. בין נושאי המאמרים שמופיעים בו אפשר למצוא: קיימות עירונית העוסקת בחינת מגוון נושאים דוגמת ציפוף עירוני, עירוב שימושים, החייאת מרקמים אורבניים ודיור עירוני; שירותי המערכת האקולוגית של הטבע העירוני, המאפשרים לנו להתקיים, והצורך לשלבם באופן אינטגרלי בעיר ובמבנים; בחינת סוגיות ברמת המבנה הירוק דוגמת שילוב אנרגית רוח במבנים, בחינת השפעת בחירת חומרים וכו׳; הבנת המרחב הציבורי כסוכן שינוי בתחומים רבים ואמצעים לשידרוגו; ועוד.

ביקשתי מכלימור שתספר על הספר, על המאמרים שמופיעים בו, על השקפת העולם והדרך שהוא – והיא – מייצגים, ועל ההתקבלות של הנושא בארץ ובעולם בשנים האחרונות. ולמי שמתעניין, באתר הספר ניתן להוריד את כולו בפורמט pdf.

הי תגית, מה שלומך?

מעולה, ושלומך?

לא רע בכלל! בואי תגידי כמה מילים על עצמך לטובת מי שלא מכיר – מה למדת איפה ומתי, מה עשית מאז, ככה בכללי

מייסדת ושותפה במשרד קנפו כלימור אדריכלים. בוגרת תואר ראשון ושני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מרצה בכירה בתכנית התמחות בבניה ירוקה במסגרת לימודי תואר שני בטכניון.

בעבודתי האדריכלית אני עוסקת במגוון רחב של פרויקטים, מקנה מידה של בינוי ערים לקנה מידה הבנייני. בכל פרויקט חדש אני חוזרת ומציבה שאלות ומרגישה מחויבת בלמידה ובהתחדשות מתמדת. בעבודתי קיים ניסיון מתמשך להטמיע את הנושא הסביבתית בעשייה וההוראה בטכניון והמפגש עם הסטודנטים מהווה קטליזטור למחקר ולהתעדכנות.

החלק המשלים את משולש העשייה שלי הוא העיסוק באמנות, שמתמקד בהקמת מיצבים והפקת סרטי ווידאו קצרים העוסקים בתרבות, סביבה ומגדר. האמנות מאפשרת שיטוט מורחב והתלבטות במדיומים אחרים ונותנת אפשרות לביטוי רעיונות באופן חופשי, נקי, ישיר ויצירתי

איזה פרויקטים אתם עושים במשרד שאנשים מכירים?

פרויקט ה-Agro-Housing בסין הוא הפרויקט המייצג בצורה מיטבית את העשייה שלנו. הפרויקט זכה בתחרות בין לאומית לבניית מגורים ברי קיימא. התחרות היוקרתית אורגנה על ידי אירגון הפלדה העולמי שבחר לקדם בניה בת קיימא.

הפרויקט הזוכה הציע רעיון מקורי של שילוב חממות לגידול ירקות כחלק אינטגרלי ממבנה המגורים, והיה פורץ דרך בקידום הנושא הסביבתי. פרויקטים נוספים נולדו מתוך זכיה בתחרויות דוגמת מרכז אקדמי רופין ובית הכנסת בקיסריה, ואחרים זכו בפרסים דוגמת מרכז המוזיקה במעלות ומרכז אקדמי רופין. הדרך הטובה ביותר להכיר את העבודה היא לגלוש באתר המשרד. האדריכלות היא מאוד ויזואלית ואין תחליף מילולי

אגב, אני לא מאמין שאין תחליף מילולי. אחרת לא היינו מדברים כאן… אבל אני מבטיח לשלוח את הקוראים לאתר המשרד!

תמונה אחת שווה אלף מילים, וכמובן הספר נשוא שיחתנו הוא בוודאי מאוד מילולי…

אז כמה מילים ממש בקצרה על הספר ואז נדבר גם על מהות

במסגרת הוראת התואר השני ייסדתי את הקורס ״קיימות בראיה כוללת״. הקורס, המהווה אבן יסוד לספר, נבנה על ידי מ״לוח חלק״. הרגשתי שקיים דגש רב בהוראה ובפרקטיקה על הצד הטכני של הקיימות ולא על היותו כולל ורב תחומי, גישה שהיא בבסיס הנושא.

החיבור בין חברה, סביבה וכלכלה הוא הבסיס האמיתי לחשיבה מקיימת. הקורס והספר באים לחזק ולשרש זיקה זו. הקורס נבנה באופן יעודי לתכנית של הטכניון תוך הדגשת הנושא הסביבתית כנושא רחב. שורשי הקיימות משורגים בעבר אך הוא ניזון מההתפתחות המתמשכת בחשיבה הסביבתית-התיאורטית ובו זמנית מטכנולוגיה המשתכללת בקצב מואץ

אז המאמרים שיש בספר נכתבו על ידי סטודנטים מהתואר השני?

הספר הוא תוצר של מספר שנות הוראה שבהן היה לי העונג להכיר סטודנטים איכותיים רבים, שחקרו נושאים רבים ומגוונים בתחום הקיימות. הקורס הוא קורס של תואר שני אך פתוח לסטודנטים בוגרים של תואר ראשון.

אבל רק שאני אבין – כל המאמרים הם של סטודנטים

בספר משולבים, כמובן, מאמרים שלי

יפה. אז בואי נעבור לתכל׳ס. שום דבר אישי, אבל אם תשאלי אותי התחושה היא שקיימות היא לא נושא סקסי. ואולי זו אחת הסיבות לכך שבעולם העיצוב פחות מדברים בשנים האחרונות על sustainability ויותר על social. ולא שחברתי היה קודם סקסי אבל אולי סביב הדיבור בעידן הדיגיטלי על רשתות חברתיות וכן הלאה, זה מושג שתופס יותר. מעניין אותי אם את מסכימה, ואם זה ככה גם בעולם האדריכלות

ראשית אני חושבת שהגדרת סקסי היא בעיני המתבונן, או אולי נכון יותר בעיני העושה. סקסי תמיד היה עניין של גיאוגרפיה ובוודאי שאלה של אופנה. כאשר מתייחסים לקיימות מתייחסים לשלושת עמודי התווך הכוללים חברה, סביבה וכלכלה. נושאים אלו נמצאים בחפיפה ובהליכי היזון חוזר כמו כל תהליך נכון. הנושא הדיגיטלי הוא תווך ופלטפורמה, הוא בוודאי משנה עולם. אני מזמינה אותך להעיף מבט להגיגים שלי בנושא במיצב שהקמתי Fcity שנושאו העיר והתרבות הדיגיטלית.

אך שאלות הקיימות הן שאלות קיומיות בראיה רחבה יותר שאינה מתמקדת בתרבות קליפית. קיימות היא בבחינת הכרח מאחר וקיים גידול מתמיד של האוכלוסיה ובמקביל עלייה ברמת החיים העולמית, וכנגד יש דילול ופגיעה מתמשכת במשאבים, שבמקרים מסויימים אינה הפיכה.

ברור שסקסי הוא בעיני המתבונן אבל כמי שמלמד בתארים שניים בעיצוב כבר שש שנים, ועוסק בסיקור של התחום כבר עשר שנים, אני מרשה לעצמי להכליל. את מזהה איזשהו שינוי אצל הסטודנטים של היום לעומת אלו של, נגיד, לפני חמש שנים בכל הקשור ליחס שלהם לנושא? ושינוי של העוסקים באדריכלות ביחס לנושא? כי זה שני דברים שונים

באדריכלות יש בשנים האחרונות ללא ספק שינוי מהותי, שבא לידי ביטוי ברצון להבין את הנושא ולהטמיע אותו בעשייה. העניין בנושא חובק גורמים רבים מהאקדמיה, מגורמי תכנון בכל רמות ההיררכיה, מיזמים פרטיים ובתעשייה עצמה. כאשר מחויבים לנושא ועוסקים בו על בסיס יומי, מסתכלים על העולם דרך פילטר מסוים ובטוחים שהעולם כולו שם. על רקע המודעות הגוברת לנושא, הספר בא להנגיש את הנושא ולהציג גישה הוליסטית. הספר מאפשר לכל הגורמים השונים חיבור לנושא הודות למגוון הנושאים הרחב ועל ידי בחינת התחום דרך רמות תכנון שונות

אז בואי תתני כמה דוגמאות למאמרים מתוך הספר שאת חושבת שמייצגים אותו (וכן, אני יודע שזה קשה…)

משימה כבדה בערבו של יום… המאמר הפותח את הספר מציג את מורכבות הנושא הסביבתי על רבדיו הרבים, השינוי שחל לאורך השנים בפילוסופיה בתפיסת העולם וביחסי אדם סביבה והשפעתה על האדריכלות והחשיבות באימוץ גישה כוללת לנושא.לעומתו, המאמר המסיים, העוסק בעתיד הקיימות, עוסק בברור מגמות שיתוו את הדרך להטמעת הקיימות כחלק אינטגראלי

בספר מובאות דוגמאות רבות מהארץ ומהעולם הממחישות את הנושאים השונים. חשוב להבין שהספר אינו מדריך לבניה ירוקה. כדי לקבל כלים לעשייה, לתכל׳ס, נדרשת פלטפורמה שונה. הרעיון העיקרי בספר הוא לקבל תמונה כוללת ולתת כלים למתכננים ולמקבלי החלטות להבין את הנושא מזוויות ראיה שונות ומתוך הבנת הראיה הרחבה. יחד עם זאת הספר מעלה רעיונות יישומיים רבים המאפשרים למתכננים להטמיעם בתכנון

אז כדי שהדיון לא יהיה רק תיאורטי, ובמיוחד כי אני מניח שרוב הקוראים לא מכירים מספיק את התחום, בואי תני 2-3 דוגמאות של מקרי מבחן מעניינים שאפשר להבין מהם את המהות של הספר

אדריכלות בת קיימא אינה סגנון כמו רנסנס, גוטיקה או מודרניזם כי אם שילוב של תכנים וטכנולוגיה היוצרים אדריכלות מגוונת. על כן, על קצה המזלג, בחרתי בדוגמאות פחות שגרתיות, הממחישות את קנה המידה השונה ומגוון הנושאים העולים מתוך הדיון בתחום הרחב.

אחת הדוגמאות המרשימות היא הביתן הבריטי באקספו 2010 בשנגחאי. האדריכל יצר מעטפת המורכבת מ-60,000 מוטות אקריליק אופטיים שבקצותיהם משולבים זרעים מבנק הזרע הבריטי. מטרת הבנק לשמר 25% מהזרעים של מיני צמחים שונים בעולם עד שנת 2020 ושילוב הזרעים במבנה מהווה קריאה לחשיבות שימור המגוון הביולוגי

תומאס התרוויק. אני זוכר את ביתן הזה…

דוגמה נוספת היא ה-Living Tower. הפרויקט עוסק בחקלאות ורטיקאלית, שהוא מרתק בעיני. פיתוח חוות חקלאיות ורטיקליות, מציעות רעיונות של ציפוף עירוני, ערוב שימושים והפיכת העיר ליצרנית. דוגמה בקנה מידה יותר בנייני הוא פרויקט Al Bahr Towers. הבנין בנוי ממעטפת חכמה שהיא החזית האדפטיבית הגדולה בעולם, המתאימה את פתיחת ההצללות בהתאם לעצמת האור ובכך קיימת שליטה בכמות האור והקרינה והוצאות האנרגיה נחסכות.

פרויקט שהוא מיצב ה-Wandering Home, מציג יחידת מגורים מינימלית ניידת כמחאה על בעיית הדיור בעידן של עיור מואץ וציפוף. היחידה מציגה תכנון מינימליסטי, קומפקטי, יעיל וגמיש, עם טביעת רגל אקולוגית מזערית. מסתבר שאנחנו לגמרי לא לבד בנושא. אולי אפשר להציע כפתרון דיור במסגרת מצעי אחת המפלגות…

כל הדוגמאות שנתת הן מחו״ל. מה את יכולה להגיד על מה שקורה בתחום בארץ ומה צופן העתיד

בית ספר רקפות בקרית ביאליק, שתוכנן על ידנו, הוא דוגמה לפיילוט של המשרד לאיכות הסביבה, למבנה ירוק על פי התקן המקומי. בית הספר בנוי סביב חלל לינארי מרכזי מוצלל המהווה את ליבת בית הספר. הדגשים העיקריים בתכנון הם שימור משאבים טבעיים של קרקע ומים, הגברת היעילות האנרגטית באמצעות תכנון מערכות אנרגיה פסיביות ואקטיביות, מתן פתיחות לטבע בשילוב עם אור ואיוורור טבעיים, התורמים להפחתת צריכת אנרגיה ויוצרים סביבה בריאה לילדים.

אנו חיים בעידן שבו השינויים מתרחשים מהר. שינויים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים בשילוב עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת יגבשו במשותף את פני הקיימות. אני מקווה שההבנה המחלחלת לאיטה, בדבר הצורך לשנות את יחסנו לאדם ולסביבה, תתגבר לנוכח משברים חברתיים ופוליטיים ובשל קטסטרופות סביבתיות. בתחום הפיזי אנו עדים להתפתחות משמעותית בנושא הסביבתי. בארצות רבות באירופה קיימת מדיניות סביבתית מחייבת למימוש בטווח קצר הכוללת חיוב בנייה ירוקה, צמצום וייעול תחבורתי וטיפול נכון בתשתיות. היות ואנו בפסיעה קבועה אחרי המגמות העולמיות, אני מאמינה כי גם בארצנו, הקיימות לא תהיה נושא שצריך להבין אותו אלא תהיה חלק אינטגרלי מאורח החיים המקומי ומאדריכלות איכותית.

ויפה שעה אחת קודם…