כל מה שחשוב ויפה
ביבליוטק הפנזינים, תערוכת השקה. צילומים: ג׳קי דורון לוי
ביבליוטק הפנזינים, תערוכת השקה. צילומים: ג׳קי דורון לוי

ביבליוטק הפנזינים החדש: עולם סודי ומעורר השראה

ת״א תרבות המחוגה של עיריית תל־אביב-יפו ישיק בסוף השבוע הקרוב ארכיון פנזינים נרחב שיוקדש לתרבות שוליים ישראלית. ג׳קי דורון־לוי, אחת ממובילות המיזם, מסבירה על הקונספט ועל חשיבותו

יובל: בוקר טוב ג׳קי, מה שלומך בכל התקופה הכאוטית שמסביב?

ג׳קי: בוקר טוב יובל. אני בתקופה הזאת בסדר ביחס לאחרים, אני מניחה. זו תקופה חסרת תקדים, אז באמת קשה לדעת איך כל אחד חש בנסיבות כאלה, תקופה מעורערת לכולם

יובל: כן, מעורערת וחסרת תקדים באנדרסטייטמנט, והנה בכל זאת ממשיכות ליצור, ובואי נדבר על פרויקט מלהיב במיוחד – ביבליוטק הפנזינים‎. מאיפה נתחיל? אולי תספרי מה זה ומאיפה הגיע הרעיון?

ג׳קי: ביבליוטק הפנזינים הוא פרויקט של ת״א תרבות המחוגה בשיתוף בית אריאלה. הרעיון נולד מתוך סיעור מוחות רחב, סביב הרעיון ליצור מאגר מידע של תרבויות שוליים. הרעיון הצטמצם לכדי משהו מוחשי יותר, שהוא גם אחד מהעיסוקים המרכזיים של ת״א תרבות המחוגה: הפנזינים.

את הפרויקט מניע עומר שיזף, בהנהלת ליה דרייפוס וליעם. אני מלווה את התהליך ופיתוח הארכיון ביחד איתם ועם עוד שותפים, החדשה מביניהם היא מעיין מוסקונה – האוצרת שמלווה את תערוכת ההשקה

יובל: ומה החיבור שלך לפנזינים? ספרי בכמה מילים עלייך לטובת מי שלא מכיר.ה

ג׳קי דורון לוי

ג׳קי: החיבור שלי נוצר מתוך פסטיבל הפנזינים, פסטיבל גרילה שאני היוזמת שלו, יחד עם שותפיי (יוסי למפל, רועי פביאן, עוז מלול וצחי אבינועם). זהו פסטיבל תרבות עצמאי, חינמי, שאנחנו יוזמים בהתנדבות מאז 2011. בעקבות הפסטיבל נולד חיבור בין תרבות הפנזינים המתהווה כאן לביני.

אני מגיעה מרקע של אקטיביזם ומוזיקת פאנק, אני מהדור המייסד של ״סלון מזל״ וסולנית להקת הפאנק לשעבר ״ועדת קישוט״. לימדתי קרקס ואקרובטיקה אווירית במשך שבע שנים באזור פרדס חנה. עזבתי את ההוראה בעקבות משבר אישי, ואז התחלתי לרשום ולהתנסות בפורמטים, בעיקר של סטריט ארט. הרגשתי טכנית מוגבלת, אז בגיל מאוחר הלכתי ללמוד אמנות וב־2017 סיימתי לימודים במנשר

יובל: נייס. הכל בסוף מתחבר. בואי נחזור לביבליוטק הפנזינים: אז יש רצון ורעיון, מאיפה מתחילים?

הספריה של המחוגה התחילה להיות גדושה בחוברות. הבנו שיש המון חומר וגם גילינו שקל שהחומרים יהרסו ויאבדו, ושבדיעבד מאוד קשה לאתר את היוצרים כדי לקבל עותק. הבנו שאנחנו צריכים לשמור על היצירות האלה

ג׳קי: הביבליוטק התחיל את הליך הפיתוח שלו במחוגה, לאחר סדרה ארוכה של אירועים, ביניהם שלוש תוכניות שהות אמן לפאנזינים (״זיינמשיין״), עשרות סדנאות בזק לילדים ונוער להכנת פנזינים; לצד סדנאות העמקה בפורמט ועשרות ירידי מכירה והשקות לחוברות בהוצאה עצמאית של יוצרות ויוצרים ממגוון רקעים וסגנונות.

הספריה של המחוגה התחילה להיות גדושה בחוברות ביחד עם הלוקר שלי, שנהיה דחוס בפנזינים. הבנו שיש המון חומר וגם גילינו שקל שהחומרים יהרסו ויאבדו, ושבדיעבד מאוד קשה לאתר את היוצרים כדי לקבל עותק. כשהפנזין ״אנשים מפורסמים עם קופים״ נהרס ממים, זה תסכל אותנו לאבד עבודה כל כך מעולה. הבנו שאנחנו צריכים לשמור על היצירות האלה

יובל: אז איך זה עובד בתכל׳ס? יש ארכיון פיזי? מה אפשר לראות?

ג׳קי: הביבילוטק מבוסס על אוסף פיזי בעיקרו, שעובר תהליך דיגיטליזציה על ידינו בעזרת בית אריאלה. בעתיד יהיו שתי נקודות לעיון דיגיטלי, שיהיו מבוססות במחוגה ובמדור העיצוב בספריה העירונית תל אביב. נכון לחודש זה, אנחנו משיקים את הנקודה הראשונה במחוגה, ובעתיד אפשר יהיה לגשת לארכיון גם באופן ממוחשב בבית אריאלה.

האוסף שקיים כרגע במחוגה נפתח מספר פעמים בשבוע: בימי שלישי בערב, ביחד עם קבוצת המחקר של הארכיון, עם תלמידי כיתות י׳ שעושים בו מחויבות אישית, וגם לבודדים וקבוצות שמעוניינים להגיע לראות האוסף בתיאום מראש. בימים אלה אנו פיזית בונים את הארכיון, שיהיה פתוח ונגיש לעיון ציבור המבקרים בכל יום, החל מיום חמישי (27.2 – ערב ההשקה).

בביבליוטק אפשר למצוא עותקים מקוריים של מאות פנזינים משני העשורים האחרונים, לצד רפרודוקציות של פנזינים משנות ה־80 עד תחילת שנות ה־2000, לצד עוד תוצרי פרינט משלל תקופות, כמו פוסטרים ופליירים לאירועי תרבות שוליים למיניהם

יובל: אני פתאום קולט שלא אמרנו עד עכשיו בכלל מה זה פנזין, אז לטובת מי שלא בטוח.ה – איך אתם מגדירים פנזינים? ומה הקריטריונים להיכנס לארכיון?

ג׳קי: פנזין הוא חוברת בהוצאה עצמאי. אנחנו מגדירים פנזין כעיתון העוסק בביטוי אישי, שלרוב מודפס בכמות קטנה יחסית, ולרוב חולק דעה או חוויה אישית. בעבר פנזינים נוצרו והופצו כ״עיתוני מחתרת״ מכיוון ששימשו כאמצעי תקשורת והפצת מידע עבור תרבויות שוליים. העיתונות המרכזית לא עסקה או סיקרה תופעות שהתקיימו בשוליים, מלבד כקוריוז.

היום הפנזינים מאופיינים יותר בעיסוק הספרותי (כמו שירה וכתיבה אישית) והגרפי שלהם. זהו פורמט נזיל ופשוט, שמאפשר להתנסות בהוצאה לאור של יצירה באופן יחסית מיידי וישיר. לארכיון יכול להיכנס כל פורמט שהוא לא מגזין מקצועי או ספר, ואפשר פשוט להביא עותק לצוות הביבליוטק למיון

birds

יובל: אז לפני שנסיים, תני כמה דוגמאות לפנזינים שישתתפו בתערוכה?

ג׳קי: התערוכה תציג מעל 50 פנזינים שיצאו בארץ בשנות ה־80 וה־90, רובם עוסקים במוזיקה ובפוליטיקה רדיקלית. קלאסיקות אנדרגראונד לצד עיתונים נדירים שיצאו סביב מוזיקה ניסיונית, אינדי ופאנק, ביניהם ״סטיות של פינגווינים״, ״נקרופיליה לנוער״, ״הכל שקרים״, ״מלחמת המילים״, ״אבק״ ועוד

יובל: לפני שנפרדים, משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרת?

ג׳קי: כן – שהפנזינים התחילו עידן חדש בהיסטוריה שלהם. זו כבר פחות עיתונות ויותר תרבות שבונה את עצמה מחדש ושממשיכה לחזק ערכים חשובים כמו קהילתיות, שיתופיות ותמיכה הדדית. וזה גם התפקיד של ביבילוטק הפנזינים. אנחנו מזמינים את כולם לבוא להכיר את העולם הסודי ומעורר ההשראה של הפנזינים בישראל


ביבליוטק הפנזינים – תערוכת השקה
אוצרת: מעיין מוסקונה
ת״א תרבות המחוגה, המחוגה 13, תל אביב
27-29.2

דוכן הביבליוטק בפסטיבל הפאנזינים 2025. צילום: ליה דרייפוס

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden