מהטנקים של צה״ל לתערוכה בשנקר: 55 שנה למחלקה לעיצוב טקסטיל

״בגלגלי הטנקים שבהם נלחמים חיילי צה״ל קיימת שרשרת שנקראת זחל״, מסביר מיקי קידר, ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. ״היא נראית כרצועה ומשמשת כדי להניע את הטנק, אבל גם ובעיקר כדי להגן על גלגלי הטנק ועל חלקים אחרים שקיימים במערכת הנסיעה שלו. ההגנה היא מפני נסיעה בתנאי שטח קשים, פגיעות וחיכוך.

״הזחל עשוי בדרך כלל מפלדה מוקשחת והבלאי המואץ שלו נגרם בין השאר ממגע מתמיד עם הקרקע (חול, בוץ, אבנים), עייפות החומר, וכמובן נזק פיזי ישיר של פיצוצים, ירי, פגיעות מכוונות ועוד״.

איך כל זה קשור לעיצוב טקסטיל?

״צה״ל פועל בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים, שאליהם הוא פונה כדי לקבל פתרונות טכנולוגיים חכמים ועכשוויים, וגם כדי לשפר עמידות ואורך חיים של כלים צה״ליים בתנאי פעילות קיצוניים.

״בעקבות פנייה מצה״ל אל שנקר, פיתחנו רצועת זחל חדשנית שמבוססת על חומרים מרוכבים עמידים במיוחד. חומר מרוכב הוא חומר שבנוי משניים או יותר חומרים טהורים, בעלי תכונות כימיות ופיזיקליות שונות, המאוחדים יחד ליצירת חומר ׳חדש׳ שתכונותיו שונות מכל אחד מהחומרים בנפרד. התכונות החדשות שמתקבלות הן איחוד של חלק מהתכונות של כל אחד מהחומרים המרכיבים אותו״.

צה״ל פועל בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים, שאליהם הוא פונה כדי לקבל פתרונות טכנולוגיים חכמים ועכשוויים. בעקבות פנייה מצה״ל אל שנקר, פיתחנו רצועת זחל חדשנית שמבוססת על חומרים מרוכבים עמידים במיוחד

ואת זה אתם יודעים לעשות.

״כן, המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר היא המחלקה היחידה מסוגה בארץ והגדולה ביותר בתחומה, ומהווה גם מרכז פיתוח, ייצור ומחקר מתקדם בעולמות הטקסטיל. במקרה הזה, האתגר המרכזי שלנו היה לפתח רצועה חדשה לזחל שתשפר את אורך החיים ואת סוגי הבלאי שלה, תוך שמירה על חוזק מכני גבוה והפחתת משקל. התוצאה היתה רצועה עשויה סגסוגות של נחושת משולבות עם חומרים נוספים, מה שסייע ונתן פתרון הולם לאתגר״.

באיזה אופן?

״אורך חיים של רצועת זחל סטנדרטית הוא בין 2,000 ל־3,000 ק״מ של נסיעה. בשטח קשה במיוחד כמו דיונות, הריסות וחול, הבלאי מואץ והזחלים יכולים להישחק כבר אחרי 1,000–1,500 ק״מ בלבד. בתנאי קרב כמו ירי, פגיעות ישירות וחיכוך מתמיד, ייתכן שיהיה צורך להחליף או לתקן חלקים אפילו תוך ימים עד שבועות, תלוי בעוצמת השימוש. זו המציאות שכלי השריון של צה״ל מתמודדים איתם במהלך ימי הלחימה האינטנסיביים בעזה.

״למרות המלחמה העצימה, צה״ל ממשיך ומנסה למצוא פתרונות מיידיים לסוגיות שאיתם הוא מתמודד, ואנחנו גורם שמציע סיוע. יש סיפורים נוספים מהסוג הזה, כמו פיתוח של גרב מיוחדת לקטועי גפיים שעל כך נרשום פטנט. גם זה אתגר שאנחנו מתמודדים איתו לאחרונה״.

ממסורות קלאסיות למרכז חדשנות בינלאומי

בימים אלה חוגגת המחלקה לעיצוב טקסטיל 55 שנים להיווסדה, שנים שבהן עברה מסע שלם: ממחלקה קטנה שהתמקדה במסורות טקסטיל קלאסיות, למרכז חדשנות בינלאומי שבו חומר, טכנולוגיה ועיצוב פורץ דרך נשזרים זה בזה. במהלך השנים הפכה המחלקה לחממת פיתוח לחומרים וטכנולוגיות פורצות דרך, שמשפיעות הרבה מעבר לעולם האופנה.

בוגרי ובוגרות המחלקה מובילים פרויקטים חדשניים בתחומים מגוונים: מטקסטילים חכמים שמוליכים חשמל ומזהים שינויים סביבתיים, דרך בדי מיגון עמידים לפעילות ביטחונית, ועד חומרים ביולוגיים מתחדשים שמציעים אלטרנטיבות אקולוגיות לעולם הטקסטיל. שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות, מערכות הבריאות והתעשייה המקומית, הפכו את שנקר למוקד ידע ייחודי שמגשר בין עיצוב, מדע, טכנולוגיה ואחריות סביבתית.

בין כותלי המחלקה פועלות מעבדות ייצור מהמתקדמות בארץ, הכוללות סדנאות אריגה ידנית ותעשייתית, סריגה ממוחשבת, הדפסה בטכניקות שונות, צביעה מתקדמת ועיבוד חומרים חדשים. השילוב בין מומחיות טכנית גבוהה, מחקר יצירתי וטיפוח שפה עיצובית אישית, מאפשר לבוגרים להוביל מהלכים חדשניים בתחומי האופנה, העיצוב התעשייתי, האמנות העכשווית והטכנולוגיה החכמה.

לרגל חגיגות ה־55 תתקיים בשבוע הבא תערוכת הפופ־אפ ״בד בבד״ שתאצור דנה בן שלום, בוגרת המחלקה ומרצה בה. התערוכה תאגד כ־100 עבודות של בוגרות ובוגרים, ותיקים וצעירים, שביחד יוצרים פסיפס של קולות, נקודות מבט ודרכי עשייה והתפתחות בתחום הטקסטיל: דפוס דיגיטלי, רקמה ידנית, קווילט, הדפסה על סוגי בדים שונים, טאפטינג בצמר טיבטי, סריגה בצמר, סריגת ז׳קארד, חוטי שעווה ארוגים על שלד פליז, ועוד.

בין המציגים אפשר למצוא את צורי גואטה, הדר סובול, אדוה קרמר, יעל הרניק, שירי כנעלי, נלי הורוביץ, איילת יונטף, אריק ונטורה, צביה גרין, טל טרייסטר, שיר מלך, מיה נחום לוי, דיקלה לבסקי, מעיין ברונפמן ורבים נוספים. ביוזמת ארגון הידידות של שנקר כל העבודות יוצעו למכירה, ו־40% מההכנסות ייתרמו לתמיכה במרכזי שיקום והחלמה במוסדות בריאות ו־60% מההכנסות יועברו ליוצרים עצמם. בנוסף, במסגרת התערוכה יתקיים ב־6.5 כנס בנושא ״תעשיית הטקסטיל והאקדמיה בישראל״, שיעסוק בקשר בין תעשיית הטקסטיל הנוכחית והעתידית בישראל לבין המחלקה לעיצוב טקסטיל.

״התערוכה מציגה ספקטרום רחב יריעה של עבודות בוגרות ובוגרי המחלקה לדורותיה״, אומר קידר. ״אפשר יהיה למצוא בה עבודות המשויכות לתחום האמנות, לצד עבודות עיצוב המשלבות טכנולוגיית קצה, שזה תמצית הסיפור של המחלקה לעיצוב טקסטיל: שילוב  של יופי וטכנולוגיה, מסורת וחדשנות, והכל במהלך אחד של תערוכה.

״מבחינה זו העבודות מספרות את סיפור המחלקה דרך עיצוב ואמנות טקסטיל אך בעיקר את הסיפור של בוגרות ובוגרי המחלקה ופועליהם/ן בשנים מאז שסיימו את התואר. הן מספרות לי את הסיפור ההיסטורי ואת הסיפור המרתק בתחום שלנו. אני מוצא את עצמי מתרגש מהעוצמה של תחום הדעת יוצא הדופן הזה מחד והמוכר כל כך מאידך – הטקסטיל – וגאה להיות חלק מקבוצת נשים וגברים, מעצבות ומעצבים יוצאי דופן בעלי יכולת הבעה דרך טקסטיל״.

שפה חוצת גבולות

קידר, בוגר המחלקה (1997), עומד בראשה מזה שנה וחצי. לאחר סיום לימודיו צבר ניסיון עשיר בתעשיית הטקסטיל, כולל ניהול השיווק הבינלאומי של חברת Ramtex Design והקמת סטודיו עצמאי בשם Loopa.

המינוי שלו נכנס לתוקפו ביולי 2023, שלב שבו כבר תכנן את שנת הלימודים החדשה שאמורה היתה להיפתח ב־15 באוקטובר. למחרת אותו היום היתה אמורה להיפתח הספרייה הלאומית בירושלים שבה אמור היה להיחשף קיר הכריות – עבודת האמנות העצומה של גלי כנעני, שאת הפיתוח שלה ניהל קידר במשך ארבע שנים.

קידר מוכר גם הודות להיותו מומחה לקיימות בטקסטיל ומרצה פעיל בתחומי עיצוב וחומרים מתקדמים. הוא משמש כנציג התקן הבינלאומי OEKO-TEX בישראל, תקן המבטיח שהמוצרים הטקסטיליים נבדקו ואינם מכילים חומרים מזיקים. בנוסף, מאז 2019 הוא מנהל את מגמת ״ביכורים – עין גדי״, תוכנית למצוינות באמנות חזותית לתלמידי תיכון מצטיינים מרחבי הארץ.

״ב־8 באוקטובר 2023 עמדתי להשלים רכישה של בית בקיבוץ רעים שבעוטף עזה, שבו התגוררתי עד ה־7 באוקטובר עם בת הזוג שלי רעות ושני ילדינו״, מספר קידר. ״יום למחרת מצאנו את עצמנו כמפונים במלון באילת.

״אנחנו חיים את הטראומה הזו באופן מוחלט ויום־יומי. אין יום שבו אני לא חושב על אותן 12 שעות שבילינו ארבעתנו בממ״ד. היה לנו הרבה מזל. הכל בער והתרסק סביבנו ואנחנו ניצלנו מהתופת הזו בנס ועם הרבה מזל״.

לאחר שפונו לאילת, עברו קידר ומשפחתו יחד עם כל קהילת קיבוץ רעים להתגורר במגדלי תאודור שברחוב הרצל בתל אביב, ובימים אלה הם עוברים לדירה שכורה בגבעתיים. כמו עוד מחצית מחברי רעים – הם לא יחזרו להתגורר בעוטף. ״תחושת חוסר הביטחון שלנו לא חלפה. אנחנו לא מסוגלים לחזור לרעים״.

איך המשכת בתקופה הזו לתפקד כראש המחלקה?

״אין לי הסברים פסיכולוגיים איך חזרתי כמעט במיידי לתפקד. למחרת המעבר לאילת כבר קיימתי פגישות זום ושבוע אחר כך כבר הגעתי לשנקר. בדצמבר נפתחה שנת הלימודים. כל הסטודנטים שמחו לחזור ללימודים, וכנראה שגם אני. העשייה מילאה אותי״.

אנחנו חיים את הטראומה הזו באופן מוחלט ויום יומי. אין יום שבו אני לא חושב על אותן 12 שעות שבילינו ארבעתנו בממ״ד. היה לנו הרבה מזל. הכל בער והתרסק סביבנו ואנחנו ניצלנו מהתופת הזו בנס ועם הרבה מזל

מדי שנה, מספר קידר, מתקבלים כ־30 סטודנטים ללימודים במחלקה, וכמעט כולם גם מסיימים. בוגריה משתלבים במגוון רחב של תחומים בתעשייה הישראלית, בתפקידים כמו מעצבים, חוקרות, קניינים, מעצבות, מאיירים, חזאיות קונספט ומגמות, וחלקם גם ממשיכים ללימודי תואר שני.​ בנוסף, רבים מהבוגרים בוחרים להקים סטודיו עצמאי לעיצוב מוצר או עיצוב אופנה.

גישתו לעיצוב טקסטיל של קידר משלבת בין מסורת וחדשנות, יצירה ואחריות סביבתית, וחינוך דור העתיד של המעצבים לחשיבה ביקורתית ומודעת.​ ״התפיסה שלי בכל מה שקשור לטקסטיל תמיד היתה בינלאומית.

״בהתאם, הכוונה שלי היא למצב אותנו כמחלקה בינלאומית לעיצוב טקסטיל שמייצרת שיתופי פעולה נרחבים עם תעשיות ואוניברסיטאות בחו״ל. ישראל היא מדינה שמצטיינת במחקר ופיתוח בתחומי הטכנולוגיה והחומרים, ואת התכנים האלה אני רוצה לחזק גם באקדמיה. יש לנו הרבה מה להציע לעולם בתחומים האלה.

״לצד תחומי המחקר והפיתוח, אני חסיד ומלא הערכה לאמנות ואומנות ולמלאכות יד עתיקות – תחומים שימשיכו ויילמדו במחלקה. הם היסוד לכל דבר ועניין. לסריגה ידנית, קרושה, רקמה ועוד יש מקום ודרישה בעולם שהופך ליותר ויותר טכנולוגי.

״החזון שלי הוא להציב את החומר, הצורה והטכנולוגיה במרכז יצירה חדשנית ורלוונטית לעידן משתנה. המחלקה רואה בטקסטיל שפה חוצת גבולות – בין עיצוב, מדע, אמנות ותעשייה – ומבקשת לטפח דור חדש של יוצרים שיחשבו אחרת: חוקרים, מפתחים, ממציאים.

״באמצעות הכשרה רב־תחומית, גישה מחקרית, חיבור לתעשיות מתקדמות ולטכנולוגיות פורצות דרך, המחלקה שואפת להוביל את תחום הטקסטיל בישראל ולעצב את השיח אודות חומר וחדשנות גם בזירה הבינלאומית״.

---

בד בבד
אוצרת: דנה בן שלום
שנקר, אנה פרנק 12, רמת גן
פתיחה: 5.5; נעילה: 7.5