מה חדש // מור אלפסי פלס במקום הראשון בתחרות Only Natural Design
מי אני
מור אלפסי פלס, בת 28 מגני תקווה, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר (2025).
במשפט אחד
זכיתי במקום הראשון בתחרות העיצוב הבינלאומית Only Natural Design בקטגוריית הלבוש.

מור אלפסי פלס. צילום: תומאסו טנקרדי
מה חדש
התחרות קוראת למעצבים נועזים לחולל שינוי משמעותי בתעשייה; לדמיין מחדש את עתיד היצירתיות באופנה ובעיצוב הבית, ולהתרחק ממעגלי הצריכה והייצור הרעילים שהורסים את כדור הארץ שלנו. היא מאתגרת מעצבים צעירים ליצור עיצוב חדשני ויפה באחת משתי הקטגוריות – ביגוד, אביזרים או הנעלה שעשויים אך ורק מסיבים וחומרים טבעיים.
מאחורי המיזם עומדת תנועה בינלאומית המקדמת שימוש בצמר, מוהייר, עור, עץ ועוד; במטרה לעודד חיבור מחודש לטבע ולפעול למען שיקום כדור הארץ, ובמטרה להעניק השראה לדור הבא של המעצבים לבחור בסיבים טבעיים ובעתיד בר־קיימא. חלוקת הפרס תתקיים בטקס שייערך בלונדון ב־16.9, והדגם הזוכה יוצג לקהל הרחב בתאריכים 17-20.9 במסגרת פסטיבל העיצוב של לונדון.
אנחנו, כמעצבים צעירים, נושאים באחריות לחשוב על עיצוב שמכבד את הסביבה. החזון שלי הוא ליצור בגדים שמיועדים להחזיק מעמד לאורך זמן, כך שהעיצוב לא רק יישאר רלוונטי ואסתטי, אלא גם יפחית את הצורך בייצור מהיר ומיותר
הדגם הזוכה שלי הוא אחד מתוך חמישה דגמים שהוצגו כחלק מפרויקט הגמר שלי, Touch Wood, שהוצג רק החודש בתל אביב, בתצוגת הגמר של המחלקה. הפרויקט נולד מתוך הקשר האישי שלי עם אבי הנגר ובוחן את המתח שבין המשכיות לשינוי. כאחת מתוך ארבע בנות לאב נגר, שאלת ההמשכיות תמיד ריחפה ברקע: מי ימשיך את דרכו של אבי?
תחום זה, המזוהה באופן היסטורי עם גבריות ועבודת כפיים, נדמה לעיתים כזר לנוכחות נשית. עם זאת, דווקא בנגרייתו של אבי קיימים רמזים לעדינות ולנשיות – חלון זכוכית מעוטר בפרחים, שמיכות צמר מעוטרות בפרחים שמשמשות להגנה והובלה של הרהיטים ועוד.
כשבחנתי את מרחב העבודה שלו, שמתי לב שהוא מעניק חיים חדשים לעץ הגולמי ויוצר משמעות חדשה לחפצים קיימים (כמו קופסת עוגיות שהוסבה לקופסת אחסון) . כך, המושג המרכזי שהנחה אותי הוא ״מטמורפוזה״ – תהליך של שינוי שבו חומרים, חפצים ומשמעויות עוברים שינוי, תוך חיבור הדוק בין האדם לחומר.

צילום: רפי דלויה

צילום: מלאכי דוידי
הפרויקט משלב חומרים טבעיים – עץ, עור וצמר. בנוסף הוא משלב עבודות גילוף בעץ, טכניקות בעור, אריגה וסריגה. הצבעוניות נשענת על גוני העץ ועל מאפייני מרחב העבודה של אבי. לאורך כל הפרויקט היה לי חשוב ליצור שפה שמתבססת על מה שאבי וסבי העבירו לי, ועל מה שבחרתי לקחת.
הדגם שאיתו זכיתי הוא מראה המשלב חזיית עץ מגולפת בעבודת יד ומכנסי עור רחבים ומפוסלים. החזייה עשויה מעץ אגוז ומבטאת את הרעיון של טרנספורמציה חומרית. היא נעשתה בטכניקות נגרות מסורתיות, ובכך מתרגמת חומר המשויך לחוסן ולעבודה גברית – לפריט אינטימי מהמלתחה הנשית המשדר עדינות ורוך.
המכנס הרחב עשוי מעור חום ומשלב טכניקת תבליט ייחודית שמדגישה את קווי המתאר של הגוף הנשי, ומעוררת הקבלה לגרעין ולתנועתיות הטבעית שבעץ. היה לי חשוב לשמור על גזרה קלאסית ויחד עם זאת ליצור צללית של קווים שיוצאים מגבולות הגוף, ומבטאים את המתח שבין שמירה על הקיים מול פריצת גבולות ושינוי.
טיימליין
זאת הזכייה השנייה שלי בתחרות עולמית. בשנת 2024 זכיתי בקטגוריית הלבוש בתחרות הבינלאומית Real Leather Stay Different עם דגם של שמלת עור כחולה שעשויה כולה בטכניקה של אריגה סריגה.
שני הדגמים שזכו בתחרויות נעשו מחומרים טבעיים בלבד – עור ועץ. באופן אישי היה לי חשוב להשתמש בחומרים טבעיים שמעודדים שמירה על סביבה ירוקה ועתיד בר־קיימא. יש משהו בחומרים גולמיים כמו עץ ועור שמשדר על־זמניות וחוזק, מה שהתחבר בצורה הרמונית לנושאים שעליהם אני מדברת ודיברתי בעבר. יש אתגר בלקחת חומר קשה ולרכך אותו; או ליצור תעתוע אצל הצופה שרואה חומר קשה – אבל כזה שמשדר רכות ועדינות. האתגר הזה הוא מה שהניע אותי לאורך כל הפרויקט.
בהסתכלות רחבה יותר, אני סבורה שבני אדם בכלל, ותעשיית האופנה כיום בפרט, גורמים לנזק סביבתי משמעותי. לכן אנחנו, כמעצבים צעירים, נושאים באחריות לחשוב על עיצוב שמכבד את הסביבה. החזון שלי הוא ליצור בגדים שמיועדים להחזיק מעמד לאורך זמן, מחומרים איכותיים ועמידים, כך שהעיצוב לא רק יישאר רלוונטי ואסתטי, אלא גם יפחית את הצורך בייצור מהיר ומיותר.
אני מאמינה שתפקידו של המעצב כיום הוא לא רק ליצור יופי וצורתיות, אלא גם לקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד בר־קיימא, שבו החומרים והטכניקות נבחרים מתוך מחשבה על השפעה סביבתית חיובית ואחריות לאורך זמן.

קלוז אפ של דגם החזיה מעץ. צילומים: הילי רומנו

צילום הילי רומנו
מהו פרויקט החלומות שלך ומה צריך לקרות כדי שהוא יתגשם?
פרויקט החלומות שלי הוא בסופו של דבר ליצור מותג עצמאי וחזק, שיצבור תאוצה והכרה בעולם האופנה. עד שאגיע לשם, אני רוצה לקחת את הכלים והידע שצברתי לאורך ארבע שנות לימודיי בשנקר, ליישם אותם ולעבוד בבית אופנה שיאפשר לי להתפתח, ללמוד מהשטח ולהעמיק את הבנת המקצוע באופן פרקטי.
אולי יעניין אותנו גם
בשנה האחרונה נחשפתי למותג האופנה Standing Ground שמגיע מאירלנד. בראש המותג עומד המייסד מייקל סטיוארט, מעצב אירי שלמד בלונדון. המותג עורר בי השראה לאור העובדה שהוא מצליח לייצר מראה שמטשטש את הגבולות בין הגוף לנוף. בנוסף, הוא לא מתפשר על טכניקות ידניות של מלאכת יד, דראפינג ופיסול של הבגד סביב הגוף.














