כל מה שחשוב ויפה

לאן נעלמתי ומה קורה פה

לפני כחודשיים ישבתי עם חבר שסיפר לי שכמה ימים לפני כן הוא דיבר עם חבר שלו, וכשהשם שלי עלה החבר שלו אמר "אני כבר לא אוהב את יובל סער". החבר השתומם (איך אפשר שלא וכו') ורצה לדעת למה. בתגובה נאמר לו משהו כזה: הוא הפסיק לכתוב בבלוג, עזב את פייסבוק, עכשיו הוא גם לא מצלם, כאילו אנחנו כבר לא נאים בעיניו.

די הופתעתי. מעולם לא חשבתי שמישהו יפרש את המעשים שלי ככה, ובטח שלא מישהו שעקב אחרי וקרא אותי.

מאז שעזבתי את הבלוג קיבלתי לא פעם תגובות דומות (אם כי פחות כעוסות…), שבסך הכל ביקשו לדעת למה הפסקתי לכתוב. האמת די פשוטה: הייתי צריך קצת שקט. וכמובן, שגם שקט הוא עניין יחסי: המשכתי לכתוב בעיתון במרץ, ללמד ולפרסם מדי פעם הגיגים במקומות אחרים. פשוט הייתי צריך שקט מעולם האונליין, הרשתות החברתיות, הבלוגים ופייסבוק, טוויטר ועוד ועוד.

מי שעקב אחרי הכתיבה שלי בשש השנים האחרונות (!) בטח שם לב לעניין שלי בתרבות עכשווית, באופן שבו העולם הדיגיטלי משפיע על חיי היום יום שלנו ועל התנועה הבלתי פוסקת בין האונליין לאופליין. אני חושב שבשנה-שנתיים האחרונות, אם יש דבר שמניע את הכתיבה שלי (בעיתון ובבלוג) זה הנושא הזה. כתבתי עליו לא מעט בבלוג: היה אפילו פוסט בשם הזה, שצמח לקטגוריה משלו; ואפילו הצלחתי להפוך אותו לנושא של אחת הכתבות שלי בגלריה.

כשהכרזתי לפני תשעה חודשים על חופש מהבלוג לא חשבתי שהוא יהיה כל כך ארוך – מקסימום כמה שבועות. עם הזמן הבנתי שהחופש מכל העולם הזה עשה לי רק טוב, אבל בזמן האחרון קצות האצבעות דגדגו שוב ודרשו את הבלוג בחזרה. בכל זאת היה לי חסר המקום שהוא שלי. רק שלי. זו גם הסיבה שהחלטתי להיפרד לשלום מאתר רשימות, מקום מושבו הקודם של הבלוג, שאני לא יודע איפה הייתי נמצא היום בלעדיו. זה אולי נשמע כמו קלישאה אבל זה נכון: אורי, ירדן ואילן – אני בטח לא הראשון שאומר לכם תודה אבל זה לא משנה. באמת שאין מספיק מילים כדי לתאר את הכרת התודה שלי למפעל שלכם באופן כללי ולתרומה שלו לחיים שלי באופן פרטי.

אז זהו. חזרתי.

תישארו, תגיבו, תפיצו, תשוטטו, תחפשו, או סתם תבואו לבקר מדי פעם. אני מבטיח שיהיה מעניין.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

16 תגובות על הכתבה

  1. יערה

    התגעגעתי. ברוך שובך אהוב יקר.
    תשעה חודשים היו בהחלט זמן מספק לפגרה, אבל לפחות נולד אתר מקסים.
    מזל טוב 🙂

  2. עדנה

    ברוך השב לבלוגספירה! חיכינו וציפינו (טוב: לפחות חיכיתי וציפיתי, את זה אני יכולה לומר).

  3. ח ל י

    דגדוג אצבעות זה הסימן הכי אטוב.
    ברוך שובך.
    אני מקווה שתהנה באמת.

    1. ח ל י

      רק אולי אפשר, בבקשה, להוריד את האישור המותנה שלך לתגובות. אני באופן עקרוני לא מגיבה בבלוגים שמציבים בפני מחסום שכזה 🙂

  4. ליאת תימור

    איזה נחת….
    כמה טוב שחזרת….
    בהצלחה….
    אוהבת
    בייfar

  5. צבי

    ברוך שובך
    חסרים שכמותך בעולמנו
    כתיבה וביקורת פוריה

  6. חדוה

    ברוך שובך. התגעגענו.

  7. יונתן

    טוב שחזרת.
    אם תהיה לי הצעה שאי אפשר לסרב לה, לא אהסס לפנות.

  8. אב

    ומה עם RSS?
    אין אפשרות פה באתר.

  9. שולמית

    יופי שחזרת

    ברוך שובך
    כל טוב
    שולמית

  10. שיראל

    ברוך שובך!

    חיכיתי בסבלנות עד שתחזור

    מאד שמחה שחזרת 🙂

  11. יובל

    תודה! ואני מקווה שהסבלנות השתלמה…

    1. שיראל

      ב-רור!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden