כל מה שחשוב ויפה

פתאום הרגיש לי שהגיע הזמן שאפסיק להתנהל בצורה כל כך קורקטית. משהו השתחרר ובא לי להתחצף קצת

אני לא זוכר בדיוק מה הייתה התמונה הראשונה שתפסה את העין שלי בחשבון האינסטגרם של אייל ריכטר, eyalized, אבל די מהר התמכרתי. לכאורה הטריק שלו די פשוט: הוא שם כפתורי עיניים (ואביזרי תלת מדד נוספים) על צילומי מגזינים שהוא מצלם, אבל יש משהו כל כך מוצלח בתוצאה, שילוב של חוש הומור קליל, רמיזות מיניות, שבחודשיים האחרונים היוזר שלו הפך להיות הממתק היומי שלי. לא מכירים? הנה דוגמה מסוג אחד:

849cfdd873d211e3a4e81243e07219eb_8

והנה דוגמה מהסוג האחר:

004b7ee6541b11e3bb250e9e9d31318d_8

ומכיוון שלמעלה מ-2,400 עוקבים חושבים כנראה כמוני, חשבתי שיהיה מעניין לשאול את אייל מאיפה הגיע הרעיון, איך הוא בוחר את התמונות, ומה קורה כשהוא אולי עובר את הגבול ומעלה תמונה (הומו)אירוטית מדי.

yuvalsaar:

הי אייל, מה העניינים?

Eyal:

טוב תודה 🙂 איך אצלך? כבר התחלנו או שאנחנו בלפני?

yuvalsaar:

אני לא רע בכלל! ובטח שהתחלנו, אני אוהב לגשת ישר לעניין, לא מאמין במשחק מקדים…

Eyal:

אוקיי, אני נולדתי מוכן! אז על מה בא לך לדבר?

yuvalsaar:

בוא ניגש ישר ולעניין – מה הסיפור שלך עם כפתורים?

Eyal:

כפתורים? אתה מתכוון ל-googly eyes?

yuvalsaar:

אינדיד

Eyal:

אני לא יודע בדיוק. אני מדפדף במגזינים ויש שם צילומים מדהימים שמתבוננים בי ואני מתבונן בהם חזרה, והעיניים, זה פשוט מה שעל פני השטח

yuvalsaar:

אבל מאיפה הן הגיעו? ומאיפה הגיע הרעיון לשים אותן על תמונות ולהעלות לאינסטגרם? אני אגב התמכרתי לחלוטין

Eyal:

🙂

זה התחיל בטעות, חיכיתי בתור לאיזה משהו והיה מגזין על השולחן עם כמה מטבעות עליו. הוצאתי את הטלפון לצלם והדימוי לא עזב אותי. בהתחלה בדקתי מטבעות ומהר מאוד חילצתי את כל הצעצועים הקטנים שאספתי לאורך השנים just in case והיו שם המון חפצים שעניין אותי לצלם על מגזינים. די בהתחלה התייצבתי על ה-googly eyes אבל אני חורג פה ושם על פי הצורך

4596fd764de611e380a30e9a0402a7de_8

1783e0f065a811e3801312b0fdec1263_8

yuvalsaar:

זה באמת נקרא גוגל אייז?

Eyal:

גוגלי, אני חושב. כולם קוראים להן ככה ואני זורם 🙂

yuvalsaar:

דווקא לא הכרתי את השם. עובדה שקראתי להם כפתורים… אז כמה זמן אתה כבר מצלם ומשחק איתם?

Eyal:

חודשיים בערך, ואני כבר שואל את עצמי מה יקרה כשאמצה את העניין (ואם אתה יודע לשמור על סוד אז אני יכול לספר לך שכבר יש לי סקיצות לדבר הבא)

yuvalsaar:

אני יודע לשמור על סוד אבל הצ׳אט לא יודע. מה שכותבים ישר מתפרסם… בכל אופן, בינתיים אם אתה שואל אותי הפוטנציאל עצום ובכל פעם זה כיף מחדש לגלות עוד תמונה כזאת בפיד. איך אתה בוחר אותן?

Eyal:

אני מדפדף במגזינים, המון מגזינים, ונעצר כשאני רואה משהו מעניין, סיפור קטן, תנועה יפה, רגע מיוחד, ואז אני מנסה להשתתף בו באיזו דרך. בד"כ אני מצלם 60-70 תמונות בסשן דפדוף כזה וא"כ מפלטר ומפלטר עד שאני נשאר עם משהו כמו 15 תמונות. זה מספיק לי לשבועיים בערך. אני מעלה בערך תמונה ביום ומנסה לבחור משהו שמתקשר למה שעובר עלי באותו הזמן.

yuvalsaar:

באמת? 60-70??? אתה ממש משקיע

Eyal:

זו הפקה לא פשוטה, אני צריך אור בוקר, המון חפצים מתפזרים על הרצפה כשאני מצלם, אני עומד בזויות משונות בשביל להחליט על הקרופ, וקר. זה סבל נוראי 🙂

yuvalsaar:

מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלכת…

Eyal:

נכון… יש משהו שמרגיע אותי בסבל הזה. אחד הקווים המנחים שאני משתדל להצמד אליהם בדברים שאני עושה בשביל עצמי זה שהם צריכים להיות מהירים. כשאני צריך לעבוד שעות בשביל לייצר דימוי אחד הסיכוי שאתמיד בסדרה אפסיים, והסבל עוזר לי להרגיש שיש זיעה בדימויים 🙂

זה בעיקר בשביל להרגיע את המצפון. הייתי יכול לצלם על שולחן עם חצובה תוך כדי שאני יושב על כסא נוח. אבל הסבל משתיק את הקולות בראש שלי ונותן לי להתרכז בדימויים.

dc6432a863c811e38d3812c086046c3b_8

yuvalsaar:

אתה יודע, אני מנסה כבר כמה זמן להבין למה אני אוהב את הסדרה זהו. יש בה משהו מיני, סקסי, קינקי, סוריאליסטי, אבל במידה הנכונה (יש כזה דבר מידה נכונה?). או אולי ״במידה הנכונה לאינסטגרם״. אי אפשר להתעלם מזה שיש בהן הרבה רמיזות מיניות. אתה בעצמך אגב כותב בתגליין Viewer discretion is advised

Eyal:

אתה רואה נכון, יש המון רמיזות מיניות בעבודות האלו 🙂 הרבה מהמגזינים מגיעים איתן built-in אבל זה לא תירוץ. מיניות זה מעניין, לא? בתור הומו מיניות היא משהו שהעסיק אותי במשך המון שנים, שיניתי לא מעט פרספקטיבות על מיניות, חשבתי המון מחשבות אבל תמיד תקשרתי אותן בנימוס ידידותי ומתנצל. פתאום הרגיש לי שהגיע הזמן שאפסיק להתנהל בצורה כל כך קורקטית. משהו השתחרר ובא לי להתחצף קצת. פאק איט!

yuvalsaar:

וזה בדיוק מה שעובד מצוין! אני איתך

Eyal:

מזל

yuvalsaar:

העניין המעניין אגב שיש תמונות שזה מנטרל את המיניות והופך אותה לנלעגת ויש מקום שזה רק הופך אותן עוד יותר ל(הומו)ארוטיות

לא יודע אם נלעגת. משעשעת. איזה תגובות אתה מקבל, אגב? בע״פ? במייל? באינסטגרם?

Eyal:

בגדול כמעט כל התגובות מאוד חיוביות. אנשים אוהדים ותומכים וזה מאוד מרגש בשבילי. בתקופות שאני מעלה יותר בולבולים לפיד יש כאלה שאומרים שזה לא בשבילם ומאיימים לעזוב. אני מברך אותם לשלום ומבין שלא כולם רוצים בולבול בפרצוף, אם אתה מבין למה אני מתכוון. רוב הפידבק מגיע באינסטגרם ופייסבוק אבל כבר קרה לי שדיברתי עם אנשים בעולם הפיזי שרצו להראות לי יוזר מגניב באינסטוש ו-what do you know, זה היה היוזר שלי. זו תקופה מאוד מרגשת 😉

yuvalsaar:

קטעים… זה באמת נחמד. והכי נחמד שזה קרה ככה בלי להתכוון. תגיד רגע, פתאום אני קולט שבכלל לא שאלתי אותך מאיפה החוש האסתטי הזה. ובמילים אחרות: ספר קצת על עצמך, מי, מאיפה, מה למדת מה אתה עושה היום

87cd21c0762c11e3a4e212ae29a537f1_8

Eyal:

עכשיו יקח לי שעה לחשוב מי אני באמת ומה משמעות החיים. לא שואלים אותי שאלות כאלה! טוב, בכל זאת: מעצב ביום ומוזיקאי בלילה. בגיל 15 כשהמורה שלי לפסנתר הציע פתאום שאייצר דימוי לכל יצירה שאנחנו עובדים עליה. זה פתח לי את התיאבון ומאז אני מנסה להבין דברים על תחום אחד דרך התחום השני. למדתי מוזיקולוגיה באונ' ת"א ותקשורת חזותית בשנקר. היום אני מעצב בכיר ב-designit, מלמד במכון טכנולוגי חולון וכותב מוזיקה מקורית.

yuvalsaar:

מוזיקאי! לא היה לי מושג. מקסים. איזו מוזיקה?

Eyal:

אקלקטית. יש לי רקע מאוד עשיר ברפרטואר קלאסי לפסנתר אז כשאני מאלתר הטריטוריה הביתית שלי היא משהו שנשמע דומה לאימפרסיוניזם צרפתי. מינימליסטי, רגיש ועצוב. אבל אני אוהב ה-מ-ו-ן מוזיקה אחרת ויש לי יותר ממצב רוח אחד אז אני עושה גם דברים שהם יותר נאו-אייטיז-פופ והסביבה. רציתי לכתוב במשך המון שנים ורק לפני שלוש שנים איזה חבר נתקע עם פסקול לסרט שהוא הלחין, הביא אותי לנסות לפתור אותו וזה נשפך ממני. מאז אני כל הזמן מבשל משהו.

yuvalsaar:

וואלה. עכשיו אני סקרן, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת. משהו חשוב להגיד לפני שמסיימים? אם יורשה לי, אני מוכן שסדרת כפתורי העיניים (והחרוזים ושאר האביזרים) תמשיך לנצח, ומי שלא מתאים לו בולבול בפרצוף שילמד לקבל אותם בחיבוק והבנה…

Eyal:

יותר אנשים צריכים להרגיש נוח עם בולבולים. הם בכל מקום – תתרגלו אנשים!

yuvalsaar:

ויפה שעה אחת קודם

5aa936ea599c11e3b246127664f558c0_8

Eyal:

אני מאוד שמח לשמוע שאתה נהנה מהמשחק הקטן שלי. ההנאה של אנשים אחרים מהפרוייקט הזה חוסכת לי שנים בטיפול פסיכולוגי 🙂 מבטיח שהסדרה לא רק תמשיך להתקיים אלא גם תתפתח ותשתנה!

yuvalsaar:

מעולה! אני פתאום נזכר אגב שלא דיברנו על הגלויות. אתה רוצה להגיד על זה משהו?

Eyal:

בטח. מישהו כתב לי בשלב מסויים שהוא רוצה עותק מודפס של אחת התמונות והחלטתי שאם מישהו רוצה עבודה שלי על הקיר שלו אני לא יכול להגיד לו לא. אז הדפסתי עותק ושלחתי לו והוא מיד העלה צילום של ההדפס. מהר מאוד התחילו עוד המון אנשים לבקש הדפסים אז הכנתי גלויות שנראות כמו פוסטים באינסטגרם עם הדימויים השונים שלי ואני שולח להם את זה בדואר או מחלק בעצמי אם הם גרים קרוב. יש כבר כמה גלויות בדרך לפינלנד, בלפאסט, ניו יורק, שנגחאי ואוסטרליה. יותר רחוק ממה שחלמתי להגיע 🙂

yuvalsaar:

ואם מישהו קורא את זה עכשיו ואומר גם אני רוצה?

Eyal:

אז שישלחו לי הודעה פרטית באינסטגרם עם הכתובת ויקוו לטוב.

yuvalsaar:

שזה בכלל תמיד מומלץ, לקוות לטוב…

a4ef0e625d1311e399e912f9d13bfdc0_8 e0659176507c11e3815e12cd270dc62a_8

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. Doronb

    ראיון מקסים, קליל ומעניין, וצילומים יפהפיים. בקרוב אשלח לאייל בקשה לגלויה משלי 🙂

  2. שמרית

    איך פיספסתי את זה? איזה יופי!! איילי זה אדיר!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden