כל מה שחשוב ויפה

עזר קדים: זה לא סרט, זה פונט

בתום עשור של מחקר תיאורטי אודות מקורות הכתב העברי, עודד עזר משיק פונט חדש, עם קריצה לזמן קדום ולמדבר, בטכנולוגיה שהוא מגדיר כמהפכה האחרונה הגדולה ביותר בתחום עיצוב הפונטים

ראשיתו של פונט עזר קדים בשנת 2010, אז עבד המעצב עודד עזר על פרויקט מחקר אישי בשם בבל, שהפונט היה אחד התוצרים שלו. מטרת הפרויקט היתה לנסות ״לשחזר, לעדכן, לנסח וליצור שפת עיצוב ישראלית חדשה ועכשווית בתחום העיצוב הגרפי והטיפוגרפי״, הוא מסביר. ״שפה חזותית שיונקת את השראתה ועקרונותיה מהמרחב האמנותי העברי, המזרח־תיכוני, הים־תיכוני והיהודי־מוסלמי, טרם עליית יהודי ארצות ערב, הסובב אותנו״.

במשך עשר שנים, לסירוגין, עמל עזר על עזר קדים. ביום שישי האחרון הוא השיק את הפונט באופן מקוון באתר החדש שלו – בית הפונטים של עזר. את כתב היד שעליו מבוסס הפונט פגש לראשונה בספרה של עדה ירדני – ספר הכתב העברי (הוצאת כרטא, 1991).

״הכתב, בעל הזיקה הברורה לאותיות הכתב המזרחי החצי רהוט, המשיך וקיבל גיבויים נוספים בספרים אחרים במסגרת המחקר שערכתי. ראיתי בו ביטוי אישי ופרשנות חדשה לאות העברית – כזו שטרם פגשתי בה״.

מה המאפיינים העיצוביים של הפונט החדש, ומהו אותו כתב יד עתיק ששימש השראה לעיצובו?

״עזר קדים נוצר מתוך מחקר ודיאלוג עם הסופר הדגול מהמאה ה־13, סעדיה בן יחיא בן חלפון אלעדני מעדן שבתימן. עקרונות כתב היד היפה שלו משנת 1222 שימשו בסיס לעיצוב העכשווי שלי, תוך הדגשת עובי הקווים המאוזנים, הקשתות המעוגלות, מבנה האותיות הרחב מהרגיל וכן שימור שלדי האותיות המאפיינים כתב זה, כמו הקו האופקי של האות אלף – תופעה ייחודית בתולדות הכתב העברי.

״הגופן, כשמו, מהווה קריצה לזמן קדום ולמדבר, התגברות על הגבולות ההיסטוריים והגיאוגרפים, במטרה להעשיר את תחום העיצוב הטיפוגרפי הישראלי. פרסום הפונט הזה באחד בינואר 2021 מהווה את שיאו של מחקר בן עשר שנים שערכתי על מקורות הכתב העברי. יש בו את הרוח של הכתב העברי־אשכנזי ביחד עם העברי־תימני וחדשנות – יצירה ישראלית שלמה״.

האנטומיה של פונט עזר קדים

האנטומיה של פונט עזר קדים

כתב־היד של הסופר סעדיה בן יחיא בן חלפון אלעדני, 1222

כתב־היד של הסופר סעדיה בן יחיא בן חלפון אלעדני, 1222 (מתוך ספר הכתב העברי, עדה ירדני)

השוואה בין אותיות כתב־היד ואותיות עזר קדים

השוואה בין אותיות כתב־היד ואותיות עזר קדים

מאיפה מתחילים?

״הגישושים הראשונים לפני עשור היו מהוססים. גיליתי שכדי שאוכל לעצב פונט עכשווי על בסיס המקור העתיק, עלי למצוא לו קונטקסט פנימי וחיצוני שיכוון אותי – כזה שאז עוד לא היה לי ברור. בנוסף לכך, גיליתי שעל העיצוב החדש לקחת את הכתב העתיק כנקודת מוצא בלבד, ולעיתים אף להתרחק מהמקור כליל, על מנת לקרב אותו לתקופתנו. אחת ההחלטות הלא פשוטות היתה להיפטר מרוב התגים, על מנת להדגיש את אופקיות הקו העילי.

״מובהקוּת הקו העילי והפערים בין הקווים האופקיים והאנכיים – שמזכירים במשהו את הכתב האשכנזי, לצד השפעות הכתב הערבי, הכתמיות השחורה מלאת הקצב הנפלא והמרגש שהציג על הדף והפתרונות של שלדי האותיות, כדוגמת שלדי האותיות א׳, צ׳ וש׳ שלא היו מוכרים לי – כל אלו הפכו כתב זה למסקרן. יתרה מזאת, הפוטנציאל של עבודה גרפית עם אות כזו נראה לי אינסופי כמעט״.

כדי שאוכל לעצב פונט עכשווי על בסיס המקור העתיק, עלי למצוא לו קונטקסט פנימי וחיצוני שיכוון אותי – כזה שאז עוד לא היה לי ברור. על העיצוב החדש לקחת את הכתב העתיק כנקודת מוצא, ולעיתים אף להתרחק מהמקור כליל, על מנת לקרב אותו לתקופתנו

ואכן, בעבודות דוגמת ״שלום, אני נוסעת״ (מחוה לחנוך לוין), שעיצב עזר בעבור מגזין אתה נמצא כאן (2016), כרזת ״אודה לים־התיכון״ שעיצב יחד עם שני דבורה עבור מוזיאון העיצוב חולון (2016), הכריכה שעיצב לספרו של דוד ארליך ״קפה שירה״ (2018), וכרזת ״מחר יום חדש״ לכבוד יום העצמאות ה־72 למדינת ישראל שעיצב בעבור פורטפוליו (2020) – בכל אלו מתבלט הפונט העתיק־העכשווי שעיצב.

שלום, אני נוסעת (מחוה לחנוך לוין), מתוך מגזין אתה נמצא כאן

שלום, אני נוסעת (מחוה לחנוך לוין), מתוך מגזין אתה נמצא כאן, 2016

קפה שירה מאת דוד ארליך

קפה שירה מאת דוד ארליך, 2018

ציר רוחבי האותיות של פונט עזר קדים

ציר רוחבי האותיות של פונט עזר קדים

השוואה בין עוביי הקווים של שני נוסחי הפונט

השוואה בין עוביי הקווים של שני נוסחי הפונט

אך על אף הופעות האורח של אותיות עזר קדים על גבי כרזות ועטיפות ספרים מקומיים, התמריץ הגדול שלו היו זקוקות אותיות אלה כדי להתגבש לפונט מן המניין, הגיע דווקא מעבר לים. את הדחיפה הגדולה ביותר להפיכת עזר קדים לפונט ״אמיתי״ קיבל בעת שעבד על הספר ״הגדת הסקירבול״ (2020), מעין מדריך לחיי קהילה מיטביים, עבור ה־Skirball Cultural Center בלוס־אנג׳לס.

עבור הספר הזה, שאותו עיצב עם גולן גפני, יצר גרסה מעודנת יותר של קדים, שענתה על האופי המכיל והליברלי של התוכן. בספר הזה גם פיתח לראשונה את הרחבת האותיות, ״באופן שהכניס מקצב חזותי עשיר, כמעט מוזיקלי, לטיפוגרפיה״.

אירוע חלוצי יוצא דופן

עזר קדים הוא הפונט ה־43 בעיצובו של עזר. חמש השנים האחרונות היו פוריות, ובהן עיצב כמה מהפונטים המצליחים שיצאו תחת ידיו, ביניהם דו, פרנצסקה, פיט, טורטליני ואקספרימנטה. אלו הצטרפו לרשימת פונטים שהוטבעו בנוף הטיפוגרפיה העברית של שני העשורים האחרונים, ביניהם אלכימאי, פרנקריהליה, מעודד, סוסיתא, אלכימאי ורץ. בשנת 2015 עיצב עזר את פונט סמסונג עברית בעבור חברת Samsung ושנה לאחר מכן את פונט האופן־סורס היבו בעבור Google.

חוקר הטיפוגרפיה העברית יהודה חפשי מסביר אודות טיפוס הכתב שהיווה בעבור עודד עזר מקור השראה לעיצוב הפונט: ״טיפוס הכתב התימני אינו מוכר לרובנו, ויש שיתהו במה ייחודו שזיכה אותו להיות מוגדר כטיפוס כתב עצמאי״. לדבריו של חפשי, במכון לפליאוגרפיה עברית שבספריה הלאומית בירושלים, נערכה במשך שנים רבות עבודת כינוס של ספרים ותעודות שנכתבו בתימן.

עודד עזר

עודד עזר. צילום: מ״ל

פונט עזר קדים בכרזה למוזיאון העיצוב חולון

כרזה למוזיאון העיצוב חולון, 2016 (בשיתוף שני דבורה)

״רבים מכתבי היד שכונסו ונסרקו נמצאו בגניזה הקהירית והם שפכו אור על תרבות הקהילות היהודיות שחיו בחבל ארץ זה, במנותק מקהילות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. טיפוס הכתב התימני שונה בסגנונו ובמראהו מהכתב המזרחי (ארץ ישראל, סוריה, תורכיה, פרס, מצרים ולוב).

״הוא אף אינו דומה גם לכתב הספרדי שנפוץ בארצות צפון אפריקה, ספרד ופורטוגל. בשל כך, הופעתו של פונט מודרני המושתת על טיפוס כתב זה הוא אירוע חלוצי יוצא דופן בחשיבותו ההיסטורית והתרבותית״.

באיזה מובן?

״כתב היד של אל־עדני, שעליו העיצוב מתבסס, יחודי בשל השילוב המתקיים בו בין מאפיינים מסויימים של טיפוס הכתב המזרחי (ממרכז מצרים) ומאפייני הכתב התימני, שהשפעת הכתב הערבי ניכרת בו מאד.

״בולטות בו במיוחד האותיות ל׳, צ׳, ן׳ ו־ק׳, שכתיבתן נעשתה בהטייה מודגשת לשמאל. את האות א׳ כתב אל־עדני כשהציר האלכסוני בה מאוזן לקו השורה, דבר שיצר לאות מנח ייחודי, שאינו מוכר בטיפוסי האות האשכנזי והספרדי. הכתיבה בקולמוס קנה בזווית של 90 מעלות, הניבה קווים אופקיים רחבים ואותיות בקונטרסט גבוה.

״לרבות מהאותיות צייר אל־עדני סריף בולט במיוחד שצורתו מעין משולש״, מוסיף חפשי. ״האותיות צוירו ביחס של כשניים וחצי קולמוסים לרוחב הקווים האופקיים. יחס זה יצר בחלק מהאותיות חללים פנימיים מצומצמים, הדגשת הממד האופקי באות והעלמת חלק מקווי האות האנכיים. כל אלה, לצד המקצב שמקרין עמוד טקסט בכתב זה, הפכו אותו למקור עשיר, מסקרן ומאתגר לעבודת עיצובו של פונט קדים בטכנולוגיות דיגיטליות עכשוויות״.

מתוך כחומר ביד היוצר בעריכת אפרת דגני, 2018

מתוך כחומר ביד היוצר בעריכת אפרת דגני, 2018

מחר יום חדש, יום העצמאות ה־72, מגזין פורטפוליו, 2020

מחר יום חדש, יום העצמאות ה־72, מגזין פורטפוליו, 2020

לוגו כרם התימניות, 2020

חן מכבי, לוגו כרם התימניות, 2020

birds

איך אתה מסכם את התוצאה?

״בגירסתו המוגמרת, פונט עזר קדים מגלם שילוב עשיר של פרגמנטים מהמקור עם מאפיינים עיצוביים בני זמננו, לכדי תמהיל רענן וייחודי בשדה עיצוב האות בת זמננו״, מדגיש חפשי. ״אחת ההחלטות הבולטות בעיצובו של הפונט היא השמטת הסריף, פעולה שנועדה להדגשת יתר של הממד האופקי וגגות האות.

״אולם, בנפרד מההשלכות האופטיות של השמטת הסריף, היה בהחלטה זו שלקח עזר, סיכון לא קטן בהיות הסריף סמל מהותי בכל טיפוסי הכתב העברי. במהלך העיצוב הופחת מעט קונטרסט האות והוגדל גובה האות ביחס לרוחבה, על מנת להגדיל את חללי האות הפנימיים ולשפר את קריאותה״.

יהודה חפשי: בגירסתו המוגמרת, הפונט מגלם שילוב עשיר של פרגמנטים מהמקור עם מאפיינים עיצוביים בני זמננו, לכדי תמהיל רענן וייחודי בשדה עיצוב האות בת זמננו

לדבריו של חפשי, עזר קדים הוא אירוע בודד ויתכן כי הוא מבשר את תחילתה של מגמה חדשה: ״ייחודו וחשיבותו נובעים מהגדרתו כפונט חדש, לא רק בשל עיתוי הופעתו, אלא בעיקר בזכות הרעיון שהוא מייצג. כרונולוגיית התפתחות צורת האות העברית המודרנית מגלה שהפונטים המכוננים שאנו מכירים עוצבו על בסיס עקרונות טיפוסי האות האשכנזי והספרדי בלבד.

״הראשון לחרוג מכרונולוגיה זו היה צבי נרקיס שבשנת 1989 עיצב אות לתנ״ך כתר ירושלים שהתבססה על טיפוס האות המזרחי, הפחות מוכר לציבור. יוזמות מבורכות חובקות עולם של סריקת כל כתבי היד העבריים באשר הם, מנגישות אותם לציבור ומסייעות לאותם שיבחרו לעסוק בהמשך פיתוח האות העברית בעתיד״.

זה לא סרט, זה פונט

למרות עתיקותו של המקור, הפונט הדיגיטלי החדש שעיצב עזר הוא לחלוטין עכשווי. עזר השתמש בטכנולוגיית Variable, שבמסגרתה הפונט הוא פרמטרי, משתנה ואנימטיבי; כלומר, אפשר ״לשחק״ עם אורכי האותיות באופן חופשי. VAR, הטכנולוגיה שמאחורי גופני Variable, הושקה ב־2016 והתאפשרה בזכות שיתוף פעולה חסר תקדים בין הענקיות מיקרוסופט, גוגל, אפל ואדובי.

טכנולוגיה זו מאפשרת לארוז מספר פונטים בודדים בתוך קובץ פונט אחד ולייצר טקסטים רספונסיביים בסביבת הרשת. הדבר נעשה על ידי הגדרת וריאציות בתוך הפונט בטכניקה רב־צירית, שבתוכה אפשר לשלב מופעי פונטים רבים.

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

הגדת הסקירבול, Skirball Cultural Center (בשיתוף גולן גפני), 2020

מעטפת הזמנה לערב גאלה עבור Skirball Cultural Center (בשיתוף אביב ליכטר), 2020

מעטפת הזמנה לערב גאלה עבור Skirball Cultural Center (בשיתוף אביב ליכטר), 2020

עזר מסביר: ״פונט משתנה הוא קובץ פונט יחיד שמתנהג כמו אינספור וריאציות של עצמו. באופן זה המעצב הגרפי יכול להשפיע באופן ישיר על האותיות באמצעות מחוונים (סליידרים) בתוכנת העיצוב, ולבחור את הווריאציה המועדפת עליו מתוך אינספור וריאציות, או ליצור משחק דינמי שמזכיר סרטון וידאו קטן. אבל זה לא קובץ סרט, זה קובץ פונט״.

זו טכנולוגיה שמעניקה את היכולת לשלב תנועה, לייצר צורות מפתיעות וואריאנטים מרתקים. ברגע שאתה מתרגל לרעיון, אתה לא מבין איך חיינו עד עכשיו בלי פונטים שמסוגלים להשתנות מול העיניים שלנו

איך אפשר ליישם את הטכנולוגיה הזו?

״פונטי Variable מיועדים בראש ובראשונה לעיצוב לרשת, ופחות לפרינט. עבור תוכנות עיצוב לפרינט, הפונט מגיע גם בפורמט ׳רגיל׳ (חמישה משקלי רוחב לגרסה הרגילה וחמישה משקלי רוחב לגרסה ה׳קליגרפית׳), וגם בפורמט Var (הפונט הפרמטרי, שמאפשר משחק גמיש עם רוחבי האותיות). עד כה התרשמתי שתוכנות כמו פוטושופ ואינדיזיין אינן תומכות באופן משביע רצון בגרסת ה־Var, בעוד אילוסטרייטור מאפשרת עבודה חלקה יחסית״.

לטענתו של עזר, זהו העתיד של תחום עיצוב הפונטים: ״הטכנולוגיה הזו היא המהפכה הגדולה ביותר בתחום עיצוב הפונטים מאז שפרץ פורמט האופן־טייפ לחיינו. עדיין לא מיצינו את האפשרויות המדהימות שיש בכיוון הזה. זו טכנולוגיה שמעניקה את היכולת לשלב תנועה, לייצר צורות מפתיעות וואריאנטים מרתקים. ברגע שאתה מתרגל לרעיון, אתה לא מבין איך חיינו עד עכשיו בלי פונטים שמסוגלים להשתנות מול העיניים שלנו״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

4 תגובות על הכתבה

  1. מרב דביש בן משה

    עבודה עיצוב ומעוררת השראה ממש, התחלה בהירה ברורה ומרהיבה לשנה חדשה 2021

  2. אמיתי סנדי

    מדהים, מרהיב.

  3. אסנת שפירא

    מרגש לראות את הכתב החדשני על כריכת ספרו האחרון של דוד ארליך, "קפה שירה", מחווה לבית הקפה שייסד וניהל, לרומן הכמעט גמור אקדמי-ירושלמי של עגנון, כמובן. כעת מעין יד צובט ועצוב על לכתו בטרם עת.

  4. נירה כלב

    האם זה בהתאם לרוח בריאת האותיות שהגרש/פסיק הימני של האלף יהיה מעל השורה האם זה לא משנה מכוחה של האות א '. הכתב באמת יפה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden