כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
גל עטיה
גל עטיה. צילום: גל חוברה

סיכום 2020: מאיפה באת ולאן את הולכת / גל עטיה

גל עטיה, בת 25, סטודנטית לתואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. אוצרת עצמאית ויועצת לאמנות. צולמה בביתה ביפו

מה הביא אותך לעולם האמנות?

את עולם האמנות גיליתי בגיל מאוחר יחסית. בילדות לא היה לי עניין באמנות, אבל אסתטיקה והיסטוריה היו שני עולמות שתמיד נמשכתי אליהם. בזמן השירות הצבאי שירתי כמזכירה בבסיס הקריה, ומקום המפלט שלי משערי הקריה היה מוזיאון תל אביב, שם מצאתי את השקט שהייתי זקוקה לו.

בתקופה הזו הערצתי את המוזיאון ואת כל מי שעובד בו, רכשתי מינוי למוזיאון ובליתי שם לפחות פעמיים בשבוע. הייתי לומדת את התערוכות בעל פה, ולפעמים פשוט יושבת בספרייה. בהמשך לקחתי קורסי ערב בתולדות האמנות. ככה התחיל סיפור האהבה הזה, והבנתי שלימודים אקדמיים בתולדות האמנות יהיו השלב הבא.

איך הגעת למה שאת עושה כיום בתחום?

בימים אלה אני לומדת לתואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ובתהליך קבלה לתואר שלישי באוצרות בחו״ל. ההמשך הישיר שלי אל התואר השני נבע מתוך ההבנה שהאקדמיה היא הבסיס שעליו נשען כל מוסד אמנותי. לא אוכל להיות אוצרת טובה ללא ידע נרחב ומעמיק בהיסטוריה של האמנות ושל האנושות בכלל.

לצד הלימודים עסקתי בתחומים שונים בעולם האמנות בארץ: תערוכות שאצרתי ויזמתי, מתוך רצון להעלות מודעות לנושא מסוים, ייעוץ אמנותי וכתיבה באופן עצמאי. קשה לעסוק בתחום אחד ולהתפרנס רק ממנו בתוך עולם האמנות בארץ, ולכן כרגע אני בוחרת לגעת קצת בכל דבר. חשוב ללמוד להכיר את שוק האמנות ואת מערכות היחסים שמתקיימות בתוכו, אם שואפים להיכנס אליו.

קווי מתאר: פורמות את קשר השתיקה

קווי מתאר: פורמות את קשר השתיקה. צילום: בן פאולוב

בין קירות, גלריה בנימין

בין קירות, גלריה בנימין. צילום: אריאל בנדט

באילו קשיים נתקלת בתוך העולם הזה?

הקושי הגדול ביותר שנתקלתי בו הוא כלכלי. הבחירה לעבוד בתחום התרבות בארץ אינה פשוטה, ומלווה בידיעה שהתחום הזה הוא אחרון בסדר העדיפויות של הממשלה. בשביל להתפרנס, צריך להסתמך על קבוצת אנשים מצומצמת שמעריכה אמנות ומוכנה להשקיע בה את כספה.

מה חסר בשדה האמנות בארץ?

בעיקר מחקר על אמנות עכשווית. לא מלמדים מספיק באוניברסיטאות על מגמות אמנותיות שמתפתחות כיום בעולם, ואני חושבת שיש עוד הרבה ללמוד ולחקור על ההווה שאנו חיים וחיות בו, ועל מה שמצפה לנו בעתיד הלא רחוק.

בתקופה הנוכחית מתרחשים שינויים מהירים וקיצוניים, מדיומים חדשים להצגת אמנות שמתפתחים בעשורים האחרונים, כמו לדוגמה מציאות מרובדת (AR) ומציאות וירטואלית (VR). המפגש בין האנושות לטכנולוגיות החדשות נמצא כיום כמעט בכל מוזיאון לאמנות עכשווית בארצות הברית או באירופה, אולם בארץ זה עדיין חסר. 

בנוסף אני חושבת שצריך להגביר את תשומת הלב לסטודנטים שלומדים בבתי ספר גבוהים לאמנות ועיצוב ולבוגרים טריים. מתקיימת בארץ סצנה מצומצמת של אמנים מתחלפים שמציגים בגלריות ובמוזיאונים הגדולים, וקולם של סטודנטים רבים ומוכשרים כמעט שאינו נשמע. 

מה היית רוצה להוסיף לעשייה שלך? 

אני ממש בתחילת דרכי, אז יש דברים רבים שהייתי רוצה לעשות בתחום, אבל כרגע הכי מעניין אותי לאצור תערוכות נוספות בארץ. מבחינה אמנותית ישראל עדיין בחיתוליה, אבל כאן אף פעם אין נחת, אז מאגר ההשראה הוא עצום.

גל עטיה

גל עטיה. צילום: גל חוברה

איך השפיע משבר הקורונה על עולם האמנות הישראלי והבינלאומי?

אם אני שמה בצד את העניין הכלכלי ומתבוננת על האמנות כשלעצמה, אני חושבת שמשבר הקורונה גרם לעולם האמנות לפרוח. אין ספק שכשדלתות המוזיאונים והגלריות בעולם נסגרו, עולם האמנות המציא את עצמו מחדש. משעה שהאמנות עברה למרחב הדיגיטלי, היא הפכה לנגישה יותר מתמיד, ואנשים רבים שלא מגיעים למוזיאונים בדרך כלל, קיבלו הזדמנות להיחשף לאמנות טובה.

כמו כן, החלה מגמה חדשה של אמנים מוכרים כמו בנקסי או דמיאן הירסט, שחשפו את הבית/סטודיו שלהם דרך האינסטגרם, לקהל הרחב. משבר הקורונה גרם לעולם האמנות לרדת ממרומי מגדל השן שלו אל העם. 

אני משערת שמרבית התערוכות שנראה בתקופה הקרובה יהיו יותר של אמנות ישראלית מגלובלית. אותי אישית זה ישמח, מפני שזה ירחיב את מעגל האמנים בארץ ויעודד צריכה גדולה יותר של אמנות ישראלית

אז לאן אנחנו הולכות מכאן? מהי ההשפעה לטווח הרחוק?

קשה לשער מה יהיה, כי כיום הכול משתנה כל כך מהר. יחד עם זאת אפשר להצביע על דברים שהשתנו ושתהיה להם השפעה משמעותית על התקופה הקרובה בעולם האמנות. הראשון הוא המשבר הכלכלי שגם עולם האמנות נפגע ממנו, והוא ישפיע על צריכת האמנות בעולם וישנה את הערך הכלכלי שלה.

השני הוא חוסר היכולת שלנו לטייל בחופשיות בעולם. מחד זה מאכזב, כי בוטלו ביאנלות וירידי אמנות גלובליים רבים, אך מנגד זה עודד צמיחה ויצירה של אמנות מקומית ופרויקטים אמנותיים מקומיים חדשים שנוצרו. אני משערת שמרבית התערוכות שנראה במוזיאונים ובגלריות בארץ בתקופה הקרובה, יהיו יותר של אמנות ישראלית מגלובלית. אותי אישית זה ישמח, מפני שזה ירחיב את מעגל האמנים בארץ ויעודד צריכה גדולה יותר של אמנות ישראלית.

דבר נוסף הוא כמובן המעבר הדרסטי של עולם האמנות אל תוך המרחב הווירטואלי, מה שמשנה עמוקות את האופן שבו אנו נחשפים לאמנות, צורכים אותה, ומתבוננים עליה.


סיכום 2020: מאיפה באת ולאן את הולכת

ג׳וי ברנרדגילי סיטוןגל עטיה • דניאל גורודנציקליטל מגידישמיכל סבר וקורל דבירענבל סינישרה פגין ומיכל פרידמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden