כל מה שחשוב ויפה
שרה פגין ומיכל פרידמן
מיכל פרידמן (מימין) ושרה פגין. צילום: גל חוברה

סיכום 2020: מאיפה באת ולאן את הולכת / שרה פגין ומיכל פרידמן

שרה פגין (בת 33) ומיכל פרידמן (בת 34), מייסדות שותפות ב־Art Source. צולמו בסטודיו של האמן אביב גרינברג

מה הביא אתכן לעולם האמנות?

מיכל: מאז שאני זוכרת את עצמי, נמשכתי לכל מה שקשור באמנות, למרות שגדלתי בבית שאין בו ממש זיקה לתחום. כשהגיע השלב לבחור כיוון, החלטתי לעשות תואר בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ושם נפתח בפניי עולם שלם שלא הכרתי לפני כן.

בזמנו, חשבתי שהעובדה שאין לי רקע אמנותי מהבית היא חסרון, אבל היום אני מבינה שזה אפשר לי להיכנס לתחום בלי תפיסות מוקדמות עליו, ולמצוא את הקול הייחודי שלי בתוכו.

שרה: תמיד אהבתי אמנות ותרבות. ההורים שלי נהגו לגרור אותנו למוזאונים, וכנראה שהשעות הרבות חלחלו והשפיעו עלי ועל איך שאני תופסת את עצמי בעולם. בחרתי לעשות תואר בתולדות האמנות כי מדובר בתחום מאוד רחב, שנוגע בהמון נושאים שעניינו אותי.

כשחזרתי לארץ אחרי הלימודים בלונדון (ועשור באירופה), הבנתי שאני מעוניינת לחקור את החיבור בין שיווק, רשתות חברתיות, סטוריטלינג והנגשת עולם האמנות הישראלי לקהל בינלאומי. ב־2008 פתחתי בלוג בשם Oh So Arty, ומשם הקריירה שלי בתחום התפתחה. 

איך הגעתן למה שאתן עושות כיום בתחום?

שרה: לא בניתי אסטרטגיה כשפתחתי את הבלוג שלי. לאט־לאט יצרתי סביבו קהילה של שוחרות אמנות שעקבה אחרי התוכן שלי ברשתות החברתיות. כשעזבתי את גלריה דביר שניהלתי בזמנו במקביל לעשייה שלי אונליין, הבנתי שיש לי הזדמנות: לפתח את Oh So Arty ולהפוך אותו לעסק.

בהתחלה, במעגלים הקרובים, ביקשו שאמליץ על תערוכות וגלריות, אז התחלתי לארגן סיורי אמנות. אחרי כמה שנים הקמתי את הפלטפורמה הבינלאומית לסיורי אמנות שפעילה ב־12 ערים בעולם (ונקראת גם Oh So Arty). בכל הסיורים שלי הייתי מגיעה גם לגלריה שמיכל ניהלה.

תמיד התרשמתי מהדרך שבה היא מתווכת את האמנות ללקוחות (מחו״ל בעיקר) ומנגישה אמנות ישראלית לקהל בינלאומי. בנוסף, הרגשנו שאנחנו עובדות מעולה יחד, ונוצר קליק קולגיאלי וחברי. מהחיבור הזה הבנו שיש לנו חזון משותף – לתת במה לאמנות ישראלית עכשווית בעזרת הרשתות, והנגשת הסצנה המקומית לעולם. ואז החלטנו להקים את Art Source.

נטליה זורבובה

נטליה זורבובה

אניסה אשקר

אניסה אשקר

birds

מיכל: במשך שמונה שנים ניהלתי את גלריה גורדון, אחת הגלריות הגדולות בארץ, שהייתה ידועה בהצגת אמנות ישראלית בלבד במהלך עשרות שנות הפעילות שלה. כשהתחלתי להביא לשם אמנים בינלאומיים, הבנתי שמה שהכי מעניין אותי הוא להציג אמנות בינלאומית לקהל המקומי ולתווך את האמנות הישראלית לצופים מחו״ל.

באותה תקופה הכרתי את שרה ויחד זיהינו שקיים צורך להרחיב את המעגלים של האמנות הישראלית שאנחנו כל כך מאמינות בה לקהל הרבה יותר רחב ובינלאומי. כך נולדה Art Source, הפלטפורמה היחידה לרכישת אמנות ישראלית עכשווית באנגלית, שכוללת מגזין, פודקאסט, הרצאות ואת שירותי ייעוץ האמנות של שרה ושלי לאנשים פרטיים ולחברות.

 באילו קשיים נתקלתן בתוך העולם הזה?

שרה: בתור יזמת צעירה היה לי קשה לשים גבולות, להבין מתי מתחילה העבודה ומתי היא נגמרת. כשאת מתעסקת במשהו שאת מלאה בתשוקה אליו, הגבולות יכולים להיטשטש וזה עלול לשאוב אותך לגמרי. 

מה חסר בשדה האמנות בארץ? 

מיכל: כל הפן הפרקטי והעסקי שכרוך בלהיות אמנית ולהתפרנס מאמנות לא מספיק מפותח כאן. יש שיפור מסוים בשנים האחרונות, אבל אני חושבת שזה משהו שמאוד חסר בחינוך לאמנות בארץ: החל מאיך לדבר על האמנות שלך ולתווך אותה לצופות, ועד לאיך נכון לפנות לנשות מקצוע, מה כרוך בלנהל מערכות יחסים עם אספניות, גלריות ומוסדות אחרים.

שרה פגין ומיכל פרידמן

מיכל פרידמן (מימין) ושרה פגין. צילום: גל חוברה

מה הייתן רוצות להוסיף לעשייה שלכן?

לפני הקורונה התחלנו לעבוד על פלטפורמה למכירת עיצוב ישראלי שנשיק בקרוב. אנחנו רואות בשנים האחרונות איך הגבולות בין אמנות לעיצוב מיטשטשים, ובמקביל אנחנו מזהות יותר ויותר צורך וביקוש מהלקוחות שלנו, שבנוסף לאמנות שבבית, רוצות להתחדש ולגלות גם פרטי עיצוב איכותיים של יוצרות מקומיות.

עם משבר הקורונה, הבנו שאנחנו בונות משהו רלוונטי לזמנים שלנו, כי הפלטפורמה שלנו מאפשרת ללקוחות שרוצים שבתיהם יהיו נעימים יותר לשהייה ממושכת לרכוש באופן מקוון יצירות של אמניות ואמנים מקומיים, וכך לתמוך בהם.

הקריאה הנרחבת לפתיחת המוזיאונים, התגייסות של יוצרות לטובת מי שידה אינה משגת, יוזמות חדשות ומעוררות השראה שקמו בעקבות הנסיבות החדשות – כל אלה נותנות לנו תקווה

איך השפיע משבר הקורונה על עולם האמנות הישראלי והבינלאומי? 

אין ספק שזו הייתה תקופה מאתגרת ברמה האישית והמקצועית לכולן. בתקופה של חוסר יציבות, יש אנשים שנרתעים מלרכוש אמנות. הבנו מהר מאוד שאנחנו צריכות לעשות שינויים באופן שבו אנחנו מתקשרות עם הקהילה של Art Source בתקופה הזו. דחינו את העבודה על הפרויקט החדש שלנו שיושק לקראת סוף השנה, ועבדנו יותר מבעבר על תוכן ישראלי מקורי, שאנשים יוכלו לצרוך בחינם מהבית, ומכל מקום בעולם. 

עבור חלק מהאמניות שאנחנו עובדות איתן, Art Source הפכה במהלך הקורונה למוקד הקשר המרכזי עם לקוחות בינלאומיים. שמחנו על האפשרות להוות גשר שמחבר בין אמניות וגלריות לבין קהילה רחבה יותר של שוחרות אמנות.

 אז לאן אנחנו הולכות מכאן? מהי ההשפעה לטווח הרחוק?

למרות האתגרים העצומים שהתקופה הזו הביאה, והמראה שהיא הציבה מול כולנו לגבי המקום של עולם האמנות ומוסדות תרבות בחברה הישראלית, אנחנו מקוות שהעשייה המדהימה שאנחנו רואות בתקופה הזו בסופו של דבר תביא גם לשינויים לטובה. הקריאה הנרחבת לפתיחת המוזיאונים, התגייסות של יוצרות לטובת מי שידה אינה משגת, יוזמות חדשות ומעוררות השראה שקמו בעקבות הנסיבות החדשות – כל אלה נותנות לנו תקווה.


סיכום 2020: מאיפה באת ולאן את הולכת

ג׳וי ברנרדגילי סיטוןגל עטיה • דניאל גורודנציקליטל מגידישמיכל סבר וקורל דבירענבל סינישרה פגין ומיכל פרידמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden