כל מה שחשוב ויפה
בשמת נוסן, מה נשמה. חשיפה בינלאומית 2022. צילום: יובל כהן
בשמת נוסן, מה נשמה. חשיפה בינלאומית 2022. צילום: יובל כהן

נעמי פרלוב: אני מקווה שאנשים יזכרו את הרגע המסוים הזה שבו נוצרת תפנית בעולם המחול הישראלי

אירוע חשיפה בינלאומית יכלול השנה עשרות מופעים של כוריאוגרפים בולטים לצד עבודות של יוצרים נסיוניים. נעמי פרלוב, המנהלת האמנותית של סוזן דלל, מספרת איך נוצרים גשרים וקשרים בין המחול הישראלי לסצינה הבינלאומית

פורטפוליו בשיתוף מרכז סוזן דלל


יוצרי ואוצרי מחול ומנהלים אמנותיים מכל העולם ומקביליהם הישראלים יגיעו לתל אביב בשבוע הבא כדי להכיר מקרוב את מיטב היצירות של כוריאוגרפים.ות ישראלים.ות במסגרת ״חשיפה בינלאומית״ – אירוע המחול העכשווי השנתי של מרכז סוזן דלל, המתרחש מדי שנה מאז 1995. במרוצת השנים, חשיפה בינלאומית הפכה לשם נרדף לתוכנייה עשירה ואיכותית של יצירות מחול מגוונות – מעבודות של אמנים.ות ניסיוניים.ות ועצמאיים.ות ועד ליצירות של להקות מחול וכוריאוגרפים.ות גדולים.ות ומבוססים.ות. 

גם השנה האירוע, שנתמך על ידי משרד החוץ, עיריית תל־אביב-יפו ומשרד התרבות והספורט, עמוס ביצירות מסקרנות שיעלו על הבמות במשך חמישה ימים. רגע לפני שהפרויקט מתניע מחדש ובעודה מדלגת בין חדר חזרות אחד למשנהו, נעמי פרלוב – המנהלת האמנותית של מרכז סוזן דלל – מסבירה מה המשמעות של יצירת גשר בין קהילת המחול הישראלית לאלו שמעבר לים עבור היוצרים המקומיים. 

״תובנה אחת שעלתה לי בשנתיים האחרונות היא שאי אפשר, וגם לא רצוי, למחוק את מה שנעשה כאן, מפני שהדברים הוכיחו את עצמם״, אומרת פרלוב על הפעילות הענפה בסוזן דלל, שאת מושכות הניהול שלה נטלה מידיו של יאיר ורדי בתום תקופת כהונה ארוכה. ״אני חוקרת את הגישה הקיימת, ובו־בזמן מנסה ליצור מבנים חדשים. זה איזון לא פשוט, שאותו אני ממשיכה לחפש. זה לוקח זמן וזה לא קל, אבל אותי הדרך הקלה אף פעם לא עניינה״, היא אומרת בחיוך רחב. 

נעמי פרלוב: אני חוקרת את הגישה הקיימת, ובו־בזמן מנסה ליצור מבנים חדשים. זה איזון לא פשוט, שאותו אני ממשיכה לחפש. זה לוקח זמן וזה לא קל, אבל אותי הדרך הקלה אף פעם לא עניינה

אחד מהמבנים הקיימים שעל שימורו פרלוב עומלת הוא חשיפה בינלאומית, אחד מנקודות השיא של פעילות המרכז השנתית. לדבריה, התוכנית האמנותית של האירוע מהווה ניסיון להציע מענה לשאלה שטורדת את מנוחתה מדי יום: ״אני כל הזמן בודקת כיצד אפשר להעניק פלטפורמה ראויה ליוצרים שעובדים פה במשך שנים ארוכות.

״אני מכירה רבים מיוצרי המחול הוותיקים בארץ מאז שהחלו הקריירות שלהם, אבל עכשיו כמנהלת אמנותית של המרכז אני צריכה לבדוק איך לייצר עבורם את המקום הנכון. זה לא נשמע כמו אתגר נוצץ אבל הוא אתגר אמיתי וקשה״.

דרור ליברמן וקזויו שיוניורי, LOG OUT. צילום: טיטו ספורדיני

דרור ליברמן וקזויו שיוניורי, LOG OUT. צילום: טיטו ספורדיני

להקת המחול סול, ג׳ורג׳ט. צילום: מעיין קאופמן

להקת המחול סול, ג׳ורג׳ט. צילום: מעיין קאופמן

נעמי פרלוב. צילום: אן־סילבי בונט

נעמי פרלוב. צילום: אן־סילבי בונט

זו השנה השנייה מאז נכנסה פרלוב לתפקידה שאירועי חשיפה בינלאומית נחלקים לשני פרקים. לצד סדרה של מופעים מאת יוצרים.ות וכוריאוגרפים.ות מרכזיים.ות כמו רותם תש״ח, בשמת נוסן, נועה צוק, תמר בורר ואחרים, יתקיים פרויקט הפיצ׳ינג בהגותה וביוזמתה. 

פלטפורמת הפיצ׳ינג מאפשרת לכוריאוגרפים ישראלים להציג פרויקטים שהם מעוניינים לפתח בפני מנהלי אקדמיות למחול, מנהלים אמנותיים, מנהלי להקות ומנהלי פסטיבלים מרחבי העולם. בתמורה, הם מקבלים הצעות מקצועיות שיאפשרו להם להציג את עבודותיהם בחו״ל, מה שאומר שחברי הועדה מתחייבים מראש להעניק הזדמנויות כלשהן לאמנים שאת עבודותיהם טרם ראו עד החשיפה. היוצרים נבחרים דרך קול קורא, ועוברים סינון של ועדה מקצועית.

״זה מאוד דינמי״, מסבירה פרלוב. ״לדוגמה, חלק מהיוצרים זוכים להעלות עבודות על במות מכובדות, בעוד שאחרים מקבלים הזדמנות ליצור עבודות חדשות ללהקות שונות. לפעמים חלק מהאמנים מקבלים יותר מהצעה אחת. 

״הפרויקט נהגה באופן ספונטני. אני שחיינית, וכל הרעיונות מגיעים אלי כשאני שוחה בבריכה בבוקר. באיזשהו שלב, בערך אחרי 800 מטרים של שחייה, אני מתחילה להבין מה אני רוצה לעשות ואסימונים נופלים בצורה אקראית. הרעיון הזה עלה במהלך שחייה, כשנזכרתי בפיצ׳ינג שחוויתי לפני עשור״.

חלק מהיוצרים זוכים להעלות עבודות על במות מכובדות, בעוד שאחרים מקבלים הזדמנות ליצור עבודות חדשות ללהקות שונות. לפעמים חלק מהאמנים מקבלים יותר מהצעה אחת

הפיצ׳ינג ההוא, שנערך בסינמטק תל אביב, היה אירוע קולנועי על שם אביה, יוצר הקולנוע דוד פרלוב. ״פתאום הבנתי שאפשר להפוך את הפיצ׳ינג הקולנועי לפיצ׳ינג מחולי. באותו אירוע, היה ברור שיש קו אמנותי שביקש לשמר את האווירה הדוקומנטריסטית האישית שאבי יצר על ידי יוצרים חדשים. עם זאת, נשאלה השאלה איך היוצרים הצעירים, שהיו בוגרים של בתי ספר לקולנוע ברחבי הארץ, יביאו משהו חדש, חד, ברור ומפוקס בזמן קצר״. 

את אותו הדבר בדיוק יתבקשו לעשות יוצרי המחול המשתתפים באירוע הפיצ׳ינג המתקיים בסוזן דלל זו השנה השנייה: 18 יוצרים ויוצרות בתחום המחול. בין היצירות המבטיחות שיוצעו לוועדה המקצועית מחו״ל בולטות עבודות כמו ״החליפה״, סיור כוריאוגרפי שיצרה הכוריאוגרפית והרקדנית אורי לנקינסקי בהשראת רעיית הנשיא האמריקאי המנוחה, ג׳קלין קנדי, שאותו היא מתאימה מחדש לכל חלל בו היא מופיעה; יצירה חדשה שהתהוותה מתוך הפרויקט תדר.גוף, שיתוף פעולה בין האמן הרב־תחומי ניר ג׳ייקוב יונסי לרקדן דני תבורי, שבמסגרתו תבורי לובש חיישנים קולטי־תנועה שתיכנת יונסי במהלך שמטרתו להפוך תנועה לסאונד באמצעות קוד.

דוגמאות נוספות הן שיתוף פעולה בין הרקדנית ואמנית הפלמנקו ניה בינגי לאמנית סיגלית לנדאו, המפגיש בין עבודת הוידאו ״מסיק״ של לנדאו לטריו ״לזכר עצי הזית״ שיצרה בינגי בהשראת פואמה מאת פדריקו גרסיה לורקה; והעבודה ״על החיים ועל המוות״ שיצרה הכוריאוגרפית מורן יצחקי אברג׳ל בהשראת החוויה הטראומטית של לידה שקטה. 

ההצגה של העבודות כוללת שלב של Q&A, פינג־פונג של שאלות־תשובות שאליו היוצרים מתכוננים בסיועה הצמוד של פרלוב והצוות בסוזן דלל, שמלמד אותם כיצד לכתוב טקסטים על עבודותיהם, איך לנסח את חזונם האמנותי בבהירות ומה כדאי להדגיש בפני חברי הועדה.

״אנחנו מכינים את היוצרים לפיצ׳ינג היטב. אי אפשר לקחת סיכון, זה חייב להיות ברמה גבוהה. לפעמים תופסים את הפיצ׳ינג כמשהו מפחיד, אבל אני מאמינה שכאשר את מחוברת למשהו שאת מאמינה בו, אז מאוד קל לדבר עליו״. 

לא רק הצלחות רגעיות

במקביל לאירוע הפיצ׳ינג, יעלו שלל מופעים על בימות סוזן דלל, חלקם בבכורה. בין העבודות שיחשפו לקהל הבינלאומי ישנן כאלו שנוצרו על ידי כוריאוגרפיות צעירות, כמו הדואט Whom of a Kind מאת מעיין כהן מרציאנו, שממשיך את מחקרה של היוצרת אודות עירום ומתמקד הפעם בגוף הגברי. זו העבודה השלישית שבה כהן מרציאנו, בוגרת החוג לתנועה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מפתחת את עיסוקה בעירום. 

לדואט זה קדם הטריו ״שטח הפקר״ (2020), עבודה בכיכובה ובכיכובן של הכוריאוגרפיות והרקדניות מיכל סממה ועדי שילדן, ו־Body View, סולו שהעלתה בבכורה בפסטיבל א־ז׳אנר ב־2017. ב־Whom of a Kind, שעלתה בבכורה בפסטיבל כלים והוצגה בהמשך בפסטיבל צוללן, כהן מרציאנו מבקשת לבחון את השבריריות של הגוף הגברי, את הזרקור שמונח עליו, ואת הציפיות הבלתי אפשריות שמכוונות כלפיו מצד החברה. 

עוד אמנית צעירה שתציג את עבודתה היא הכוריאוגרפית רוני חדש, שנודעה בזכות מחקר תנועתי במסגרתו היא מנסה למצוא יכולות מוביליות עצמאיות באיברי הגוף השונים. תוך הדגשת גמישות מפרקיה ופירוק פעולות האיברים המתנועעים, היא מנסחת תפיסת גוף אישית ובולטת בנוף המקומי, כזו שבאה לידי ביטוי ביצירות קודמות כמו ״גופי״ ו״אני וכל הגוף הזה״. הפעם תציג חדש את ״פרקים של חדווה״, עבודה חדשה החוגגת את עצם קיומו של המחול והאפשרויות הגופניות והרגשיות שהוא מגלם. 

גם כוריאוגרפים בכירים ומנוסים יקחו חלק בחשיפה בינלאומית עם סולואים שיצרו לעצמם. נועה צוק, רקדנית לשעבר בלהקת בת שבע, מורה לגאגא ויוצרת, תציג את ״הנאום״, ערב סולו ראשון שיצרה לעצמה. העבודה חוקרת את הוויתה של צוק בתנועה ומשלבת חומרים חדשים לצד חומרים מעבודות שיצרה צוק בעשר השנים האחרונות. רותם תש״ח, שמשתתף בפרויקט הפיצ׳ינג, יציג את הסולו ״פיקוד גרון״: הרצאה־פרפורמנס אוטוביוגרפית הבוחנת את היחסים הדו־כיווניים בין פוסט־טראומה, הפרעות תנועה והפוליטיקה של תנועה וקול.

מתוך המופע Whom of A Kind של מעיין כהן מרציאנו. צילום: תמר לם

מעיין כהן מרציאנו, Whom of A Kind. צילום: תמר לם

מיכל סממה (מימין) ונעה דר, בואו תשכבו. צילומים: תמר לם

מיכל סממה (מימין) ונעה דר, בואו תשכבו. צילום: תמר לם

ברשימת המופעים בולטים מפגני כוח נשיים בדמות דואטים עוצמתיים, וביניהם ״בואו תשכבו״, יצירה של הכוריאוגרפיות והרקדניות נעה דר ומיכל סממה שכבר זכתה לשבחי הביקורות. העבודה של השתיים בוחנת את פגיעות הגוף ואת נוכחותו במרחב הציבורי, התרבותי, הבימתי והאישי. 

עוד דואט פמיניסטי וקורץ שיחשף לעיני הקהל הבינלאומי הוא ״גם זה יעבור לך״, מאת היוצרות אורין יוחנן ואילנה שרה קלייר בלסן. העבודה, מופע המשלב מחול, תיאטרון ושירה, עוסקת בזהות הנשית המודרנית דרך פירוק של משפטים כמו ״גם זה יעבור לך״, המככב בשם היצירה, אך גם מושגים כמו ״אישה זורמת״, ״אישה טובה״, ״אישה רגועה״ ועוד. בעבודה השתיים מעבירות ביקורת כלפי שלל נושאים נפיצים: אלימות כלפי נשים במערכות יחסים זוגיות, הטרדות מיניות, מודל היופי הנשי והיחס החברתי נוכח בחירתן של נשים באל־הורות. 

בסיכומו של דבר פרלוב, שחתומה גם על פרויקטים המקדמים כוריאוגרפים בראשית דרכם האמנותית כמו הפרויקט השנתי 1|2|3 שהשיקה עם כניסתה לתפקיד, אומרת שאירוע כמו חשיפה בינלאומית מאפשר למרכז לחשוף את עוצמתו ואת רבגוניותו של עולם המחול המחול המקומי. ״אני שמחה לייצר הצלחות והזדמנויות עבור רקדנים.ות, אבל אני לא מעוניינת שאלה יהיו רק הצלחות רגעיות. אני מקווה שאנשים יזכרו את הרגע המסוים הזה שבו נוצרת תפנית בעולם המחול הישראלי, שאני מאמינה שמרכז סוזן דלל תורם להיווצרותו״.


חשיפה בינלאומית
מרכז סוזן דלל
30.11-4.12

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. אורי בומבר

    אני מעריץ את נעמי פרלוב היא מהממת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden