כל מה שחשוב ויפה
גלעד אפרת, ללא כותרת ווו
גלעד אפרת, ללא כותרת ווו, 2005

אולי היא רק היתה חולה

״כותרות העיתונים היו לא החלטיות: משפחות מתפרקות, זוגות מגלים מחדש את תשוקתם. אנחנו אימצנו גורת חתולים״. סיפור קצר מאת מעין איתן בתום שנה לקורונה

– בסופו של דבר, המים היו קרים מדי בשבילנו. (רוברט לואל, ״מים״) –

כל הסגר הראשון רבנו. הוא טיפל בגינה: תיחח, שתל, כיסה באדמה, השקה. עליי הוטל להפעיל בכל בוקר את המנורה מעל המערכת ההידרופונית. שתלנו שם עלי בייבי ושלושה סוגים של חסה. כלומר הוא שתל ואני הסתכלתי. הוא נהג לומר לי: את לא עושה שום דבר בבית. אתה מצפה ממני לעשות הכל בעצמי, השבתי לו. היה לנו משק בית כזה שבו הוא היה אחראי על כמה דברים ואני על דברים אחרים. אבל אני התמרדתי. הצלחות אף פעם לא היו נקיות דיין. הכביסה עמדה ימים בשמש. היו לי דברים אחרים לעשות. בסוף החורף העברתי את שולחן העבודה שלי לחצר, על סיפה של הגינה. התיישבתי אליו בבוקר וקמתי לפנות ערב. מה עוד יכולתי לעשות. 

מה עוד אפשר היה לעשות. גבי מהמכולת אמר שאנשים קונים יותר שתייה עכשיו. דיווחתי לו על זה כשחזרתי הביתה מהסיבוב היומי לקניית סיגריות ויין. הוא המהם. מה? אלכוהול, אנשים קונים יותר אלכוהול. את הבקבוק הראשון פתחתי כבר בצהרים. לפעמים היין שבחרתי היה מתוק מדי, אבל לא רציתי להסתכן ביציאה נוספת. במקום זה פתחתי עוד חלון במחשב, קניתי חולצה נוספת. ארון הקיץ שלי היה מוכן. לא היה לי לאן ללכת עם כל הבגדים האלה.

כותרות העיתונים היו לא החלטיות: משפחות מתפרקות, זוגות רבים דווקא מגלים מחדש את תשוקתם בעקבות הסגרים והבידוד, אחרים עושים ילדים. אנחנו אימצנו גורת חתולים. אני חושבת עכשיו על החתולים שאספתי בעשור האחרון, חתול לכל בן זוג שהיה לי. מה עלה בגורלם? בשעת הפרידה תמיד חילקנו אותם. שכחנו שאהבנו אותם ביחד. כשהגורה החדשה מפריעה לי לעבוד אני אומרת לה, לכי לאבא, והוא אוסף אותה בזרועות שלו. אילו היה לי תינוק, אני זוכרת שחשבתי, ודאי היה לי משהו יותר טוב לעשות עם עצמי עכשיו. אבל אני מקבלת מחזור בכל חודש. הצלחנו, הוא אומר כשאני מספרת לו. הצלחנו פעם נוספת לא להיכנס אל תוך הנורמליות.

אילו היה לי תינוק, אני זוכרת שחשבתי, ודאי היה לי משהו יותר טוב לעשות עם עצמי עכשיו. אבל אני מקבלת מחזור בכל חודש. הצלחנו, הוא אומר כשאני מספרת לו. הצלחנו פעם נוספת לא להיכנס אל תוך הנורמליות

כל אותו אביב העריתי לתוכי יין זול, עישנתי קופסאות של סיגריות. מה עוד אפשר היה לעשות. מדי בוקר עשינו סיבוב בין העציצים, לבדוק את הזרעים שנזרעו באדמה. מה נבט? מה לא הצליח? אני קראתי וכתבתי: זה מה שאני עושה. לדוגמה: אישה צעירה פוגשת אישה מבוגרת ממנה. האשה המבוגרת מאמינה שהיא הכירה את המאהבת של אביה של האישה השניה, הצעירה; היא היתה חברתה הטובה ביותר. היא זוכרת איך האב והחברה שלה מתו יחד בתאונת דרכים בצרפת. בסוף מסתבר שהאישה היא־היא המאהבת, שנותרה בחיים. אבל אולי אני מתבלבלת. עוד דוגמה: זוג מאמץ גורת חתולים. החתולה מתה והם נפרדים. אולי היא רק היתה חולה.

היו לו תלונות: אני קונה יותר מדי דברים ולא משתמשת בהם, אני לא מנקה מספיק, אני לא מסודרת. הנהנתי. הוא צדק, מה יכולתי להגיד. הילדים של השכנים עשו להם הרגל לריב בצרחות בחצר הסמוכה. בניגוד לשמועות על אופיים הידידותי של תושבי השכונה, הוריהם לא בירכו אותנו לשלום כשעברנו לשם. החתול בן העשר שלי החל להפנות לי את גבו. הוא הפסיק לישון בלילות במיטה שלנו; הגורה השתלטה עליה. את לא יודעת כמה אני אוהב אותה, הוא אמר לי. אחרי שנפרדנו אמר: כל כך אהבתי אותך. אז מה עשיתי אני עם האהבה? כמובן, בזבזתי אותה. 

אבל לרגע נוסף עוד היינו ביחד: שכר הדירה שולם במועדו, מדי חודש. הקניות נעשו. האכלנו את החתולים. מדי פעם נתקלנו זה בזה במטבח, ליד מכונת האספרסו, בגינת הירק ששתלנו. החסות והמלפפון הכפילו מדי יום את גודלם. הגיע אביב, והשמש היתה טובה להם. אנחנו צפינו בחדשות מדי ערב, הכותרות לא היו החלטיות, אנשים שלא הכרנו מתו. היכנשהו מעבר לסלון שלנו רחש העולם, כמו שמועה.


רומן הביכורים של מעין איתן, ״אהבה״, יצא לאור בשנה שעברה בהוצאת רסלינג 

שנה לקורונה בפורטפוליו
גיא חג׳ג׳ | געגועים לחיבוקים חמים
ליאור זלמנסון | שלושה דברים שלמדתי על ניהול קהילות תרבות בקורונה
מעין איתן | אולי היא רק היתה חולה
עומר פולק | מגפה רב־חושית
רעות ברנע | דברים ש(לא) עשיתי בשנה האחרונה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שלום

    הכותרת של הסיפור: חיי כרכילות זולה כי אני מה אני מבינה בספרות

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden