כל מה שחשוב ויפה
ליאור זלמנסון, שיחדש
ליאור זלמנסון, שיחדש, משכן האמנים הרצליה. צילום: מ״ל

3 דברים שלמדתי על ניהול קהילות תרבות בימי קורונה

לאחר 13 שנים של מחקר קהילות וירטואליות, הקורונה דחפה את ליאור זלמנסון לפתוח קהילה משלו (״אם רק היה לי שקל על כל ציור או שיר עם המילה קורונה שבחרנו לא לאשר״)

אני חוקר קהילות וירטואליות באינטרנט מאז שנת 2007, אבל כמו בפתגם ״הסנדלר הולך יחף״, מעולם לא ניהלתי בעצמי קהילה שכזו. לרוב צפיתי מהצד וגיבשתי רשמים. בחלק גם השתתפתי, אבל אף פעם לא לקחתי אחריות. התאהבתי בפוזיציית החוקר המרוחק, שמראיין וקורא בסקרנות ולא מתחייב ליותר. 

תקופת הקורונה ששינתה את חיינו במרץ 2020, דחפה אותי לראשונה לפתוח קהילה משלי. הכול החל מפוסט ציבורי, שביקש לנהל שיחה על תרבות בתקופה שבה מוסדות התרבות הפיזיים סגורים. מאות התגובות שהגיעו בעקבותיו היו יריית הפתיחה לקהילת ״תרבות בימי קורונה״. 

הקהילה משכה כמעט 10,000 אנשים, ממגוון מוסדות ותחומי התרבות בישראל, והיא כללה כנסים וירטואליים, חילופי ידע ואינספור דיונים. אני עדיין קצת לא מאמין שכל זה קרה. וזה לא קרה רק בזכות עצמי. את הקהילה בגלגולה הראשון ניהלתי יחד עם דנה גילרמן, גלעד מלצר וחדווה אלתנני; וכיום שותפים לניהול סיגל כהן, ענת שטיין, לי ויינברג ונדיה רז חכם קרקוצקין – המייצגים מגוון תחומי תרבות ישראלית. 

בשעה שהעולם הפיזי הלך ונסגר, בקהילה הווירטואלית אנשים איפשרו לעצמם דווקא ״להתחבר״. בעיניי הדבר הכי מדהים שקרה בקהילה הוא ערבוב של הדיסציפלינות והמדיומים. אנשי מוזיאונים מתדיינים עם אנשי עיצוב, אנשי מחול עם אנשי קולנוע, אנשי תיאטרון עם מעצבי משחקי מחשב. סביב המדורה בדמות רשת האינטרנט, נוצרה הזדמנות לשיחה חוצה דורות ורקעים.

01 להכתיב שיח בלי להכתיב דעה

לצד ההזדמנויות המרובות, התקיימו גם לא מעט אתגרים בכל הקשור בפעילות היומיומית של הקהילה ומיצוי הפוטנציאל שלה. בכנות, אפשר לומר שלאורך השנה הקהילה התפזרה והתבדרה פעמים רבות, והדילמה הייתה תמיד עד כמה נכון להתערב ב״מה שאנשים רוצים לשתף״. 

ראשית, כל מנהל קהילה נדרש לשמש כמעין ״שומר סף״, אך כשמכנים קהילה בשם הגנרי אך הולם לשעתו ״תרבות בימי קורונה״, מנהלי הקהילה נדרשו לא פעם להגדרת המושג תרבות. מצאנו את עצמנו משמשים הלכה למעשה כ״קובעי טעם״ – תפקיד בעייתי לכל הדעות. 

הבנו מההתחלה שנדרשים כמה כללים בסיסיים. לדוגמה, שאנו רוצים להבדיל בין תוכן תרבותי לתוכן רוחני או מדעי, ושאנו רוצים לשים במרכז יצירות או יוזמות שנוצרו לתקופה זו, ושעושות שימוש בכלים או אופנים מעניינים, ששאר חברי הקהילה יוכלו לשאוב השראה מהם (אם רק היה לי שקל על כל ציור או שיר עם המילה קורונה שבחרנו לא לאשר).

אנו רוצים לשים במרכז יצירות ויוזמות שנוצרו לתקופה זו, ושעושות שימוש בכלים מעניינים, ששאר חברי הקהילה יוכלו לשאוב השראה מהם (אם רק היה לי שקל על כל ציור או שיר עם המילה קורונה שבחרנו לא לאשר)

עם זאת, נקטנו במדיניות מקלה עם כל אלה שרצו לפרסם אירועי תרבות אונליין, לרבות חינמיים, מתוך תקווה שנוכחות באירועים אלו יעודדו רכישת כלים ושיפור בפרקטיקות של שימוש במרחבים המקוונים. 

עם ההצפה ההיסטרית של הקהילה בפרסום עצמי, נאלצנו לבחון כל מקרה לגופו שוב ושוב, בעודנו מתלבטים. מצד אחד עומד החשש מפני הצפת מידע, שברובו לא רלוונטי לרוב חברי הקהילה, תוך חשש שנאבד רלוונטיות וייחוד. ומצד שני עומד הרצון האמיתי לעזור לאמנים ואנשי תרבות, הנמצאים בתקופה הקשה ביותר בחייהם המקצועיים.

02 לעודד אקטיביזם בלי להיות שופר של אף אחד

שנית, כמות התוכן השקרי, המזויף או המוטה פוליטית, ובעיקר מרובה האג׳נדות (ללא גילוי נאות) שהרשת הוצפה בו בשנה האחרונה, נראה חסר תקדים. מנהלי קהילות נדרשים להיות מעין מאזניים ובודקי עובדות. קהילה שעוסקת בתרבות בתקופת חירום, לא יכולה להרשות לעצמה שלא להיות חלק ממאבק – כי לא הכל טוב, ולא הכל אופטימי, ואנשים סובלים מכל עבר. 

לצד ההבנה הזו, הקפדנו שלא להיות שופר לבעלי אינטרסים כאלה ואחרים: כן למאבק התרבות, אבל לא למאבקים הגדולים יותר בממשלה. כן במה ליוזמות של משרד התרבות, אך גם לביקורת על פעולותיו. 

האתגר הגדול ביותר התגלה לאחרונה, סביב ההתנגדות לחיסונים וטיעוני ״קורונה היא שקר״. בנושא זה נקטנו יד קשה והחלטנו שהקהילה הזו לא מתאימה לדיון הזה, שאינו קשור לשאלות שאיתן מתמודדים אנשי וגופי התרבות. פייסבוק מלאה בקבוצות כאלה עד לעייפה.

03 לפעול בתוך פייסבוק, עם מודעות להשלכות

לבסוף, דיון שלא התנהל מספיק לעומק ומלווה אותי בחודשים האחרונים, קשור בהבנה שהקהילה שלנו, ורבות אחרות כמותנו, נמצאת על פלטפורמת פייסבוק; למעשה, היא ״בבעלות״ פייסבוק. המשמעויות של בעלות זו נעשו ברורות למנהלי קהילות, כשפייסבוק מוחקת תכנים או לעתים קהילות שלמות (לזכותה של פייסבוק יאמר שזה עדיין דבר נדיר). 

הנושא מעניין אותי כל כך, עד שלאחרונה פתחנו במחקר, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שמתמקד בסוגיות המלוות מנהלי קהילות בפייסבוק, ביחד עם ד״ר יערה ולצמן.

עם הידיעה ההולכת וגוברת על ההשפעות התרבותיות הלא־תמיד־חיוביות של פייסבוק על החברה האנושית, נשאלת השאלה בדבר ״הפעולה התרבותית״, שבהקמת קהילת פייסבוק אקטיביסטית בנושאי תרבות

עם הידיעה ההולכת וגוברת על ההשפעות התרבותיות הלא־תמיד־חיוביות של פייסבוק על החברה האנושית, נשאלת השאלה בדבר ״הפעולה התרבותית״, שבהקמת קהילת פייסבוק אקטיביסטית בנושאי תרבות. כיום אין ספק שהזירה שמספקת פייסבוק היא הרלבנטית ביותר לקהל הישראלי. היתרונות עדיין עולים על החסרונות והבעיות. 

אך יחד עם זאת, אם יש משהו שלמדתי בשנה האחרונה, זה שניהול קהילה היא פעולה מתמשכת. וככזאת, היא נדרשת בכל יום לשקלל את כיווני ההמשך ודרכי הפעולה. עם יציאתנו הקרובה (בתקווה) מהקורונה, נידרש לענות על שאלת הרלוונטיות של הקהילה שלנו, ואיך להמשיך את כל שיתוף הידע והקשרים שנוצרו, בנסיבות החדשות שעתידות להיווצר.


ד״ר ליאור זלמנסון הוא אמן דיגיטלי, חוקר התנהגות מקוונת ומנהל אמנותי של פסטיבל פרינט סקרין

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden